|
|
עמוד:5
מבוא אחת השאלות הרלוונטיות בעיסוק החינוכי היא שאלת היחס בין תוכני ההוראה - אשר מייצגים בדרך כלל מסורת הוראה הנעוצה בתכנים קלסיים - לבין היבטים מתודולוגיים ויישומיים הנחשפים על ידי המחקר האקדמידיסציפלינרי . בתחום הלשון שלטה בתכניות הלימודים ובהוראה המגמה של הקניית הלשון הקלסית-התקינה , בעיקר בתחום הצורות והתחביר שבתוך גבולות המשפט . כיום - מבלי להמעיט בחשיבותם של היבטים אלה - הולכת המגמה ומשתנה , ונקודת המבט מופנית מן העיון בצורה הבודדת אל מקומה בטקסט השלם ואל האפקט שהיא יוצרת בו ; ומן ההתבוננות במבנה המשפט כשלעצמו וביחסים הפורמליים שבין חלקיו אל ההתבוננות במבנהו כמשרת את הטקסט השלם ואת המסר . בהקדמה לספרה תחביר השיח של העברית החדשה כותבת עדינה עבאדי כי "חקר השיח הוא אחד מענפי המחקר הצעירים ביותר בבלשנות בכלל , ובבלשנות העברית בפרט . הסיבה לכך נעוצה , כנראה , בדעה הרווחת בדקדוק המסורתי , שהמשפט הוא היחידה הלשונית הגדולה ביותר בתחום עיסוקו של הבלשן . דעה זו הולכת ומופרכת כיום הן על ידי מחקרים בבלשנות הטקסט והן עקב אזלת היד של המדקדקים המסורתיים להסביר את כל תופעות הלשון ללא הזדקקות להקשר רחב יותר מזה של משפט התלוש מהקשרו" ( עבאדי , תשמי'ח : * . ( 11 תיאור מפורט של דרכי ההתקשרות בין המשפטים - קישוריות ולכידות - הציגו החוקרים האלידי והאסן * . ( Halliday & Hasan , 1976 ) ו-ואן דייק ** . ( van-Dijk , 1980 ) מחקרם של האלידי והאסן וכן מחקרים נוספים בתחביר העל-פסוקי , זה שמעבר לגבולות המשפט , כמו גם ההכרה שהניתוח התחבירי אפשר שייעשה לא רק מן הבחינה הדקדוקית-פורמלית אלא גם מבחינת היחסים בין המידע החדש למידע הנתון ומבחינת היחסים הסמנטיים שבין מרכיבי המשפט - הביאו את קובעי תכניות הלימודים בלשון להתבונן ראו ביבליוגרפיה לפרק שני . ראו ביבליוגרפיה לפרק ראשון .
|
|