|
|
עמוד:281
ב - משעה שאצל אמוראי בבל היה הלימוד בתרגום לתקנה מחייבת , נוסף לו מעמד של קדושה . לשני אלה נוסף טעם מעשי : בימי רש"י היו באשכנז עותקים רבים של ת " א לצורך קריאת "שנים מקרא ואחד תרגום , " ורש"י יכול היה להניח ידיעה בת " א ולהסתמך עליה . ואכן , פעמים הרבה כותב רש"י "כתרגומו" בלי להביא את לשון התרגום , מפני שהיה מצוי . בין כך ובין כך די בתכיפות ויקתו של רש"י לת " א לאישוש הטענה שרש " י ראה בת"א סמכות פרשנית עליונה . עליונות זו מוכחת בפירושי רש"י בין היתר , בארבעה רב יצחק עאל לכנישתא חמא חד ספרא מושט תרגומא מן גו סיפרא . אמר ליה אסיר לך . דברים שנאמרו בפה - בפה . ודברים שנאמרו בכתב - בכתב ( מגילה , פרק ד הל' א [ עד ע " ד . ([ והטעם - דבתרגום מבוארים הרבה עיקרי תורה המקובלים מסיני . " 16 ראו ברכות ח ע " א : "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום . " ואף על פי ששם התרגום לא נזכר , כבר הגאונים פירשו שהתקנה מתייחסת לת"א דווקא ( לעיל , הע ' , ( 7 מן הסתם בהסתמך על לשון הבבלי "אלא מאי תרגום ? תרגום דידן" ( קידושין מט ע"א . ( אין צריך לומר שכך הבין גם רש " י . הואיל ולא הכיר את התרגום המיוחם ליונתן בן עוזיאל [ החולק לפעמים על ת"א ] היתה סמכות ת " א בעיניו בלתי מעורערת , כדברי רפל ( לעיל , הע' , ( 11 עמי . 26 17 רפל , שם . 18 הואיל ולמאמר זה מטרה אחת - הוכחת הטענה בדבר עליונות התרגום בעיני רש '' י - לא כאן המקום לפרט את דרכי השימוש שרש " י עושה בתרגום . לעניין זה כבר נדרשו רבים ונציין שניים בולטים : שפע רב של דוגמאות נאסף אצל ע " צ מלמד בפרק "רש"י והתרגומים , " ואולם למרות הגודש , החומר אינו ממוין כיאות - ראו ע"צ מלמד , מפרשי המקרא - דרכיהם ושיטותיהם , א , ירושלים תשל"ה , עמ י . 395-378 עולה עליו ערן ויזל , שבמחקרו השיטתי הבחין נכונה בשתי מטרות על של אזכורי התרגום בפירש " י : - 1 לשם ביאור התרגום עצמו ; - 2 לשם ביאור הכתוב העברי [ ובפירוט : "תרגום אונקלוס נזכר מטעמים לשוניים , " "תרגום אונקלוס נזכר מטעמים תוכניים - [" ראו ויזל ( לעיל , הע ' , ( 4 עמ י . 45 כל הסעיפים מגובים בדוגמאות מרובות . לאלה אוסיף את הממצאים הבאים שנאספו על ידי במסגרת בדיקת פירוש רש " י לפרק אחד : במדבר כ " ד . בהסתמך על נוסחי רש " י שבמהדורת א ' ברלינר ( פפד '' מ תרם " ה , ( תוך השוואת נוסח רש " י לשלושה כתבי יד נוספים - כ '' י פרמא , 181 וטיקן 94 ומילנו - 22 נאספו הנתונים הבאים , המאירים את הנושא מזוויות נוספות : א - תכיפות זיקתו של רש '' י לת " א : במדבר כ " ד כולל עשרים וחמישה פסוקים ובצידם חמישים ושלושה דיבורי רש"י ") דיבור " - ציטוט מן הפסוק כשלאחריו הערת רש " י . ( הערות אלה מקיפות את כל פסוקי הפרק , למעט ארבעה ( יא , יב , טו , כה . ( בחמישים ושלושה ה " דיבורים" מזכיר רש " י את ת " א אחת עשרה פעמים , כלומר בכעשרים אחוז מהערותיו . ב - שימושי רש " י בת " א : ניתוח הערות רש " י מגלה על מיגוון שימושיו בת " א ובפרק אחד בלבד : - 1 איזכור התרגום לצורך פרשנות לשונית ומדרשית ( להבהרת משמעה של "מילה קשה , " להבחנה בין מילים נרדפות , לביאור מליצה סתומה , לפירוש מטפורה מקראית [ בין להבהרת סגנונה או גם בפענוח כוונתה - 2 ;([ איזכור תרגום להבהרה דקדוקית או תחבירית ( הבהרת גזרון , הבהרת משפט מקוטע - 3 ;( לשיפוט ערכי של דמות מקראית ( בלעם - 4 ;( איזכור תרגום לצורך הבהרתו ; - 5 איזכור תרגום לקביעת נוסחו הנכון . סעיפים 4 ו 5 מאששים את הטענה שבגוף המאמר , לאמור : רש '' י ראה בתרגום טקסט מקודש הראוי לפרשנות גם כשאין הדבר נדרש להבנת המקרא .
|
|