|
|
עמוד:8
תפיסת הייצוגים החזותיים כשפה ופענוחה כאוריינות חזותית : גישות תיאורטיות מן המונח "טקסט חזותי" משתמעת קיומה של שפה חזותית . השפה החזותית , בדומה לשפה המילולית , היא אמצעי תקשורת וכלי ביטוי המשקף מציאות , מעביר מסרים ומוליך משמעויות . אבל לשפה החזותית , כמו לשפה המילולית , יש גם פוטנציאל לעצב מציאות ולהשפיע עליה . ( Stables , 2001 ) שפת הייצוגים החזותיים ניתנת לקריאה ולפרשנות על בסיס התורה הסמיוטית . הסמיוטיקאים חוקרים כיצד נוצרים מובנים המשמשים לא רק לצורכי תקשורת , כלומר להעברת מסרים , אלא גם לשם בנייה וקיום של מציאות . הסמיוטיקה פותחה לראשונה בראשית המאה ה20- על ידי אבי הבלשנות המודרנית , פרדיננד דה סוסיר , ( De Saussure ) בעיקר לצרכים של פרשנות השפה המילולית . דה סוסיר הציע גישה חדשה לחקר השפה . הוא טען כי משמעותי יותר לחקור את השיטה שעל פיה פועלת תופעת השפה מאשר ללמוד את התפתחותה ההיסטורית . לשם כך הוא הבדיל בין "אירועים" מיוחדים בשפה שכינה אותם - "דיבור" ( parole ) לבין השיטה או ה"קוד" המניע "אירועים" אלה , שאותו כינה "שפה" . ( Saussure , 1974 ) ( langue ) - גישה זו מבטאת אפוא תפיסה "סינכרונית" של יחסים בין מרכיבים של שפה לבין הקשרם מבחינת הזמן והנסיבות הנתונים . ה"שפה , " כמערכת של קודים או של מבנים , היא מערכת כלים ומוסכמות שאינם תלויים במשתמש או בקורא , ואשר היו קיימים לפני זמנו . "הדיבור , " כמערכת של אירועים או של מסרים , הוא אותם מקרים ספציפיים המתרחשים בזמן נתון , והכפופים למערכות סמיוטיות . המערכת הסמיוטית , כפי שתיאר אותה דה סוסיר , היא מערכת של סימנים מוסכמים הכוללת : פ רק : 1 מצא תיאורטי לאוריינות חזותית בסביבה לימודית
|
|