פרק ראשון מבוא

עמוד:12

תרגום : שתיים הן ארצות הגליל , הגליל העליון והגליל התחתון , ופניקיה וסוריה סוגרות עליו . גבולותיו המערביים : עכו ותחומה והר הכרמל , אשר היה שייך לפנים לגליל ועכשיו הוא שייך לצור ; בקירבת הכרמל שוכנת גבע " , עיר הפרשים , " הקרויה כך על שם הפרשים ששחרר הורדוס המלך ושהתיישבו בעיר זו . בדרום גובל הגליל עם שומרון ותחום בית שאן , עד מימי ירדן . במזרח גובל הגליל עם שטחי סוסיתא , גדר והגולן , קו הגבול של ממלכת אגריפס . בצד צפון מציינים את גבולו צור והאיזור השייך לה . הגליל הנקרא התחתון נמשך באורכו מטבריה ועד כבול , הסמוכה לעכו שעל החוף , ורוחבו מהכפר השוכן במישור הגדול הנקרא כסלות עד באר שבע . בנקודה זו מתחיל הגליל העליון , הנמשך ברוחבו עד פקיעין , היא קצה גבול ארץ הצורים , ואורכו מגיע מכפר תלה הסמוך לירדן ועד מרות . בתיאורו של יוסף בן מתתיהו הגליל היהודי הוא בעצם מעין מובלעת רבת ממדים מבחינה רגיונאלית יישובית . אף לא באחד מקווי גבולותיו , לכל ארבע רוחות השמיים , אין הוא גובל באיזור בעל אופי יהודי . עובדה זו השפיעה השפעה של ממש על תולדות הגליל ויישובו , כמו גם על חקר הגליל , והיא מעניקה הצדקת יתר לדיון עצמאי בגליל היהודי בעת העתיקה . מבחינה דמוגראפית בולט ריבוי האוכלוסים היהודיים בגליל . היהודים היו הרוב המכריע של תושבי הגליל בתקופת המשנה והתלמוד , וביישובים אחדים ישבו רק יהודים . המקורות הספרותיים והממצא הארכאולוגי אינם מאפשרים להגיע לאומדן מספרי של יהודי הגליל , אולם ברור שמספרם היה רב , עד כדי כך שבפרקי זמן מסוימים היה הגליל האיזור הדומינאנטי בעולם היהודי העתיק כולו . המפנה בתולדות הגליל היהודי בתקופת המשנה והתלמוד חל בעקבות מרד בר כוכבא 135-132 ) לספירה , ( וליתר דיוק — כישלונו של מרד זה ותוצאותיו . בעקבות המפלה וגזירות השמד , בתוך האנדרלמוסיה הכללית , המפולת היישובית והמשכר הכלכלי של אותם ימים , עבר מרכז הכובד של החיים היהודיים בארץ ישראל לגליל . שוקמו בו היישוב היהודי , מוסדות ההנהגה ומסגרות החברה והכלכלה , וחודשו בו החיים היהודיים הלאומיים . מכאן ואילך נתונה בידי אנשי הגליל , על מוסדות ההנהגה העצמית שלהם , ההגמוניה על ארץ ישראל היהודית , וכמידה מסוימת גם על תפוצות ישראל . אחת השאלות המעסיקות את החוקרים היא : מה היתה דמותו של הגליל שמצאו לפניהם פליטי מרד בר כוכבא , החכמים ומוסדות ההנהגה שעברו אליו מיהודה . לשאלה זו נקשרה העובדה , שהגליל היה ערש הנצרות במאה הראשונה לספירה . יש המטילים ספק בעצם קיומו של יישוב בעל אופי יהודי בגליל לפני מרד בר כוכבא , וסוברים שהיה

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר