|
|
עמוד:10
מדף הספרים שלהם כלל ספרים אלה ולא אחרים , אלה היו האירועים האקטואליים שעמם הם התמודדו , אלה היו תקוותיהם לעתיד וכדומה . תיאור זה יישען על לקט מתוך מגוון מקורות ידע : ספרי היסטוריה , מאמרים באינטרנט , ריאיונות עם בני דורות קודמים , קריאת יומנים , סרטים שניתן אף להקרינם בכיתה ועוד . הצגת ההיסטוריה דרך שחזור תרבות הילד בעת הנדונה תקל על התלמידים להבין את התקופה ולנסות לשחזר את קהל היעד המקורי . בכך תוגבר החוויה האמפתית שממילא מתעוררת עם קריאת הספר . בתהליך בניית תמונת העבר הנדרשת רצוי שלא כל הנטל ייפול על המורה . התלמידים יפיקו תועלת רבה מתחקיר עצמאי משלהם , ואת התמונה השלמה אפשר להרכיב ביחד , במהלך השיעור . ייתכן שכדאי לשקול שיתוף פעולה עם המורה להיסטוריה בעבודה על תקופה ומקום ספציפיים . בכך תוכל הספרות להדגים מקרה פרטי ואישי ( דומסטי ) של הסיפור ההיסטורי הנלמד בשיעורי ההיסטוריה ולתרום את חלקה לחיזוק היחס הרגשי לפרטים הנלמדים . ההיבט הערכי-תדבותי כאמור , הקריאה ההקשרית רואה ביצירה הספרותית חלק מהשיח התרבותי של המקום והתקופה שבהם היא נוצרה , ובוחנת אותה ככזאת במהלך הניתוח הספרותי . כאשר מדובר ביצירה ספרותית לילדים , יש לשיח התרבותי שבתוכה היא פועלת אופי ייחודי . למעשה , ניתן להגדיר את חלקו הגדול של השיח בתרבות הילד כשיח בין-דורי , דהיינו כמכלול של מידע , מסרים התנהגותיים וערכים שמבוגרים בוחרים להנחיל לבניהם . השיח הבין-דורי כולל את המסרים החינוכיים והלימודיים שנלמדים בבתי הספר ( בין היתר באמצעות ספרי הלימוד ) וכן מגוון אמירות הנאמרות מחוץ לבית הספר . הספרות היפה היא חלק ממגוון אמירות אלה , שמבוגרים בוחרים להשמיע לדור הבנים . ערוצי הטלוויזיה לילדים , עיתוני הילדים , מופעי הילדים - גם הם חלק מהשיח הבין-דורי .
|
|