|
|
עמוד:9
השוואה מעין זו מרחיבה מאוד את החוויה הספרותית . היא מעודדת עניין ב"קורא האחר" פותחת צוהר אל זמנים אחרים ואל ילדויות שונות מאוד מזו של היום , אל צורות כתיבה שונות , ומעל לכול מוכיחה שהשכלה וריגוש חווייתי-אסתטי יכולים להיות שלובים זה בזה . ולבסוף , יש לחזור ולהדגיש שקריאה מסוג זה אינה אמורה למצות את כל מה שניתן לעשות עם יצירות ספרות בבתי הספר . זוהי קריאה אופציונלית , ואין היא אמורה להחליף שיטות קריאה אחרות הנהוגות זה מכבר במוסדות החינוך . במילים אחרות , המטרה לעודד שיטות קריאה שונות , על מנת לצייד את התלמידים באופציות קריאה רבות ככל האפשר . מודל לקריאה הקשרית בבתי הס 0 ר היסודיים הקריאה ההקשרית דורשת מן המורה הכנה רבה יותר מזו הנדרשת לקריאה הרואה בטקסט הספרותי מערכת סגורה של משמעויות שיש לפענח אותן במהלך הניתוח הספרותי . בדרך כלל נדרשת קריאה נוספת לשם הכרת התקופה והסופר , כצד קריאה זהירה ורגישה של הטקסטים הספרותיים עצמם . בתהליך החזרת היצירה אל עברה התרבותי וההיסטורי כדאי להפריד בין שלושה היבטים , שלושתם הכרחיים לניתוח הספרותי-הקשרי : ההיבט ההיסטורי , ההיבט הערכי-תרכותי , וההיבט האסתטי . על מנת להקל על הלומדים - בין אם הם סטודנטים ובין אם הם תלמידים צעירים יותר - מוצע למקד כל אחד מהיבטים אלה בסופר ובקהל היעד המקורי שלו , דהיינו בקורא שהסופר התכוון אליו בבואו לכתוב את הספר . ההיבט ההיסטורי היבט זה דורש , כאמור , קריאת חומר רקע על המקום והתקופה שבה נכתב הספר , על היוצר ועל נסיבות כתיבת הספר . בעבודה עם ילדים רצוי להנהיר את התקופה באמצעות תיאור תרבות הילד בעת הנדונה : אלה היו הילדים שקראו את הספר , כך וכך הם בילו את שעות הפנאי ,
|
|