|
|
עמוד:13
ואלה המשפטים המסבירים את ההצעה : מדינת ישראל חווה משבר אמון חסר תקדים בין ציבור הבוחרים בישראל לנבחריו . הנתון המלמד יותר מכול על משבר זה הוא הירידה המתמדת והחדה באחוז בעלי זכות הבחירה המשתתפים בבחירות לכנסת . על פי נתוניה של " הוועדה המרכזית לבחירות לכנסת , " בעשור האחרון צנח שיעור ההשתתפות בבחירות בכעשרים אחוז : מ 79 . 3- אחוז מבעלי זכות הבחירה שהשתתפו בבחירות 1996 ל 63 . 5- אחוז מבעלי זכות הבחירה שהשתתפו בבחירות . 2006 המשמעות של נתונים אלה היא שחלק הולך וגדל של הציבור בישראל חדל להאמין בהליך הדמוקרטי וביכולתם של מוסדות המדינה לפעול למענו ולייצג את ערכיו . הגורם העיקרי למשבר האמון הוא כישלון עקרון האחריותיות bility ) ב ccount ב ) שנוצר עקב שיטת הבחירות הארצית הקיימת היום , שבה הבוחר מצביע בעבור רשימת מועמדים ולא בעבור מועמד המייצג את אזור מגוריו . התוצאה היא שרוב חברי הכנסת היושבים בכנסת הנוכחית לא עמדו כלל לבחירה אישית טרם היבחרם לכנסת . עובדה זו גורמת לתרבות פוליטית קלוקלת ולא-דמוקרטית , ובה חלק נכבד מחברי הכנסת אינם חשים כי הם חבים את מקומם בכנסת לציבור הבוחרים . גם הבוחר לא מרגיש שהוא מיוצג כהלכה , ואין לו נציג ישיר בכנסת . רק הנהגת שיטת בחירות אזורית חלקית , שתשולב בשיטה הקיימת , תוכל לבלום ולהפוך את המגמה הזו החותרת תחת אושיות הדמוקרטיה הישראלית . כשל מבני נוסף המונע משילות יעילה הוא חוסר יציבות שלטונית הנגרם מהפיצול הגדול בכוחן הפוליטי של המפלגות ועקב שיסועה של המערכת הפוליטית . חוסר היציבות השלטונית בא לידי ביטוי בעיקר בתחלופה הגדולה של ממשלות וכנסות ובהצטמקותן של המפלגות הגדולות , עד כדי כך שהיום נמצאות בכנסת רק מפלגות בינוניות וקטנות . גם משבר זה אירע בעיקר בעשור האחרון והוא בא לידי ביטוי במספר המינימלי של סיעות הנדרשות להרכבת קואליציה יציבה : בעבר יכלו שתי מפלגות להרכיב קואליציה בעלת רוב בכנסת , ואילו היום נדרשות לכך לפחות ארבע מפלגות . חוסר יציבות זה מונע גיבוש מדיניות עקיבה ומביא לידי העדפתם של שיקולים פוליטיים קצרי טווח על פני עדיפויות לאומיות ארוכות טווח . שיטת הבחירות האזוריות תוביל לאיחודן ולשילוב כוחן של מפלגות שירצו להגדיל את כוחן בבחירות האזוריות ( פז-פינס , בן-ששון , סער וכבל . ( 2008 כבר דנו לעיל במרבית הטיעונים שהעלו חברי הכנסת בשני הקטעים הראשונים
|
|