|
|
עמוד:10
אישיות , " אף על פי שבבחירות אזוריות , בפרט כשהן נערכות באזורים חד-נציגיים , מקובל לראות במועמדים מועמדים אישיים ולא נציגי מפלגות . ההבחנה הזאת חשובה נוכח העובדה הידועה מממצאים אמפיריים רבים , שהגורם המכריע בבחירות אזוריות בכל המדינות הדמוקרטיות , ללא יוצאת מן הכלל , הוא נטיית הבוחרים לתמוך במועמד המייצג את המנהיגות הלאומית ( הארצית ) של המפלגה שבה הם תומכים . דוגמה מובהקת לעניין זה היא גרמניה ( וקודם לכן גרמניה המערבית . ( בגרמניה נהוגה הצבעה בשני פתקים , ארצי ואזורי . הבוחר יכול לפצל את הצבעתו בין המפלגה שבה הוא תומך במישור הארצי ובין מועמד Z אף של מפלגה אחרת Z באזור חד-נציגי . ההצבעה בעד מועמד ממפלגה שונה מן המפלגה הארצית שבה הבוחר תומך אינה גורעת מן הייצוג הכולל של המפלגה הארצית בבונדסטאג Z הבית התחתון . למרות זאת , כמעט כל הבוחרים בגרמניה נמנעים מפיצול ההצבעה ותומכים במועמד המפלגה האהודה עליהם גם בפתק ההצבעה האזורי . בבריטניה נהוגים אזורים חד-נציגיים בבחירות לפרלמנט , והפתגם הבריטי הידוע קובע : " אצביע גם בעד חמור אם יהיה מועמד של מפלגתי" r 1983 ) ו nd Butl ב nor ב . ( Bogd בבחירות אישיות אפוא הבוחר יכול לסמן על פתק ההצבעה את בחירתו במועמד אינדיבידואלי ( או במועמדים אינדיבידואליים ) גם ( או רק ) מתוך רשימת המועמדים המוצעת מטעם מפלגתו . שיטת הצבעה כזאת נהוגה במדינות דמוקרטיות רבות , והנהגתה אינה קשורה כלל לקיומן או לאי-קיומן של בחירות אזוריות . עם זאת יש לציין כי במדינות רבות נהוגות שיטות שהן גם אזוריות וגם אישיות במובן שהוגדר לעיל is ) ב ll 2005 Bl ו nd Mitch ב r ו gh ב ll ב 2002 ; G ו ssicott ב nd M ב . ( נוכח חשיבות הנושא מן הראוי להביא דוגמאות אחדות של שיטות כאלה ( שאינן בהכרח מועדפות עלינו ( 1 ) : ( בבלגיה ניתנת לבוחרים אפשרות להצביע בעד רשימת המועמדים ( האזורית ) כפי שהוצגה מטעם המפלגה , או לציין את המועמדים המועדפים עליהם מתוך רשימת המועמדים שהוצעה מטעם המפלגה r 2005 ) ו int ר ו ( 2 ) ;( D באוסטרליה הבוחר חייב לדרג את כל המועמדים באזור הבחירה ( החד-נציגי ) שבו הוא מצביע y 2000 ) ו l ב nd M ב illy ו ( 3 ) ;( R הצעה שזכתה לפרסום אקדמי רב ושאינה נהוגה כיום במדינות היא " הצבעת הסכמה . " בשיטה זו הבוחר מסמן כמה מועמדים מועדפים עליו מתוך המועמדים המוצעים לבחירה . בהצעה של הצבעת ההסכמה המקורית הסימון הוא דיכוטומי ( כלומר " מועדף" או " לא מועדף , " אך אפשר לתת בידי הבוחר אפשרות להעניק למועמדים שונים משקלים שונים . ( אפשר להפעיל שיטות הכרעה שונות לקביעת הנבחרים האינדיבידואליים . למשל , בבלגיה אפשר לדרג את הנבחרים על פי מספר הקולות שקיבלו מתוך כלל קולות ld 2005 1 ו lf בב rrow 2001 ; S ב ll 2001 ; Sc ו rr ב F
|
|