|
|
עמוד:9
. 1 שיפור הקשר בין הבוחרים לנבחרים את הטיעונים מן הקבוצה הראשונה נהוג לחזק על ידי השוואה בין השלכות השיטה הנוהגת בישראל מאז הקמתה לבין ההשלכות המיטיבות האפשריות של שיטה אזורית . בישראל נוהגת שיטת בחירות רשימתית נוקשה במסגרת ארצית . בבחירות מתמודדות ביניהן רשימות מועמדים מדורגות , המוצגות בדרך כלל מטעמן של מפלגות פוליטיות . למעשה , מאז קבלת חוק המפלגות , תשנ"ב , 1992 y אין עוד אפשרות השתתפות בבחירות אלא לרשימות מועמדים שהוגשו על ידי מפלגות . במצב עניינים זה הנבחר חייב את בחירתו לא רק לבוחר שתמך ברשימה שבמסגרתה נבחר , אלא בראש ובראשונה לגורמים שהכלילוהו במקום ריאלי ברשימת המועמדים . גורמים אלה משתנים ממפלגה למפלגה ומתקופה לתקופה , וביניהם : מנהיג או מנהיגי המפלגה , הוועדות המסדרות , גופים מצומצמים יחסית כגון מרכזי המפלגות , או גופים רחבים יותר דוגמת כלל חברי המפלגה nd ) ב t ב h ב n 2001 R ב z ב . ( H מצדדי שיטת הבחירות האזוריות טוענים כי הנבחר בשיטה זו יהיה חייב את בחירתו לכלל בעלי זכות הבחירה באזור שבו נבחר , או לכלל הבוחרים שמימשו את זכות ההצבעה , או לכל הפחות לתומכי מפלגתו ( או רשימתו ) באזור . בגלל השינוי הזה , כך טוענים מחייבי השינוי , שיטת בחירות אזוריות תביא הן לבחירתם של מועמדים מתאימים יותר לרצון הבוחרים , הן למחויבות הולמת יותר של הנבחרים כלפי הבוחרים , והן לשיפור ניכר של איכות הנבחרים . יש לזכור שיש הבדל משמעותי בין המונחים " בחירות אזוריות" ו"בחירות א . הטיעונים בזכות הנהגת שיטת בחירות אזוריות בישראל את הטיעונים הגלויים בזכות הנהגת שיטת בחירות אזוריות בישראל אפשר לחלק לכמה קבוצות : ( 1 ) שיפור הקשר בין הבוחרים לנבחרים וייצוג הפריפריה ; ( 2 ) שיפור התפקוד של מערכת הממשל ; ( 3 ) התאמת שיטת הבחירות לרפורמות נחוצות אחרות במבנה מערכת הממשל , כגון מעבר לשיטת ממשל נשיאותית או נשיאותית למחצה , ומעבר ממשטר אוניטרי לגרסה כלשהי של משטר פדרטיבי . על שלוש קבוצות הטיעונים המפורשים נוספות עוד סיבות סמויות , ובראשן רצונן של מפלגות להגביר את כוחן הפוליטי והאלקטורלי באורח מלאכותי , בעיקר על ידי סטייה מן הערך היחסי-הארצי של התוצאות .
|
|