|
|
עמוד:13
האופי " ) הליכות (" בחר דווקא בשתי התכונות הללו והקדים אמת לענווה - לא ייפלא אפוא אם הוא היה נכון להילחם בעוז ובתקיפות למען האמת . אביא שתי דוגמאות המלמדות על בטחונו הגדול של רש " י בכוחו ועל אומץ לבו ; הראשונה היא מפירושו לחולין נב ע " א - רש"י חלק על פסק הלכה של ספר הלכות גדולות . ספר זה הוא היצירה המפורסמת ביותר של גאוני בבל בפריפריה האשכנזית , והיתה לו השפעה גדולה על פסיקתם של חכמי אשכנז החל במאה הי " א , ורבו של רש"י , ר ' יצחק הלוי , תיאר אותו כספר שמורה הוראה בכל ישראל . והנה , בהלכות גדולות נפסק כי בניגוד לתקופת המשנה והתלמוד "בדורות הללו" אין החכמים בקיאים עוד בבדיקות של כשרות הבהמות , ולכן כאשר יש ספק באשר לכשרותן , בשל פגיעה בהן או בשל מחלה , יש להחמיר ולאסור את אכילתן ואין להתירן בבדיקה . רש"י חלק על פסיקה זאת וסבר כי חכמים צריכים להמשיך ולהסתמך על שיקול דעתם ועל יכולת ההבחנה שלהם גם בדורות מאוחרים , כולל דורו שלו : "ולי נראה דאין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות ומותר לסמוך עליו דכתיב 'ואל השופט אשר יהיר , בימים ההם' ( דברים יז , ט , ( אבל הוא יזהר יפה " ( חולין , שם . ( לכמה אומץ לב וביטחון עצמי נזקק אדם בפסיקה זו ! רש " י נכון היה להתעלם מדעתם של גאוני בבל , שפרסומם וכבודם בכל תפוצות ישראל גדולים היו ביותר , וודאי כשמדובר בסוגיה כה רגישה של מאכלות אסורים . ובאחת מתשובותיו העיד רש"י על עצמו כי "מיום הבינותי בדברי תלמוד לבי נוטה אחר המתירים . " כלום ניתן לתארו כ " ירא הוראה !? " הדוגמה השנייה היא מפסק של רש " י בעניין ייבום . על פי ההלכה רשאי הגבר לסרב לייבם ובמקום זאת לחלוץ , אך האישה המסרבת להתייבם מוגדרת "מורדת" ומאבדת את דמי כתובתה . רש " י בפירושו למסכת יבמות ( לט ע " ב ) תיאר למעשה את הייבום כמעשה וולונטרי : כשם שהמייבם יכול לחלוץ ולפתור עצמו מייבום , כך יכולה גם האישה לפתור עצמה . בתלמוד , שם , מובאים דבריו של רב ששת , שאם האישה "נפלה לפני מוכה שחין אין חוםמין אותה , " כלומר , אין כופין על האישה להתייבם אם גיסה המייבם "מוכה שחין . " רש"י הרחיב זאת עד מאוד , וכתב ששחין הוא דוגמה לכל אמתלא שתתן האישה לדבריה , כלומר , כל תירוץ שלה יתקבל כנימוק לכפיית חליצה על הגיס : "ולא תימה מוכה שחין דוקא , אלא כל אמתלא שתתן לדבריה ... ומכל הלין טעמי כפינן ליה דחליץ ושקלה כתובה . " לדעת רש " י , כל אמתלא שתעלה האישה כהסבר לסירובה להתייבם יתקבל , והיא תזכה הן בחליצה והן בדמי כתובתה . שערי 8 "כתוב בהלכות גדולות : כל היכא דבעי בדיקה , כגון נפילה ושבורה ודרוםה דמיתכשרי בבדיקה , הני מילי בדורות קמאי דהוו בקיאי למיבדק , אבל אנן לא בקיאין ולא סמכינן אנפשין 9 . " ראו תשובות חכמי צרפת ולותיר ( לעיל , הע ' , ( 6 סי ' יא . 10 "יבמה הראויה ליבום שלא רצתה להתייבם , דינה כדין מורדת על בעלה , וכופין את יבמה לחלוץ לה ותצא בלא כתובה" - רמב " ם , הלכות יבום וחליצה , פ"ב ה"י .
|
|