|
|
עמוד:11
המקרא של הרמב"ם , שתורגם לעברית על ידי א"ז רבינוביץ בשם "הרמב"ם פרשן המקרא" . בספר זה עסק בכר בעיקר באיסוף דברי הרמב"ם בכתביו השונים על פרשנות המקרא ואופיו הספרותי של הטקסט המקראי , ובאיסוף פירושיו של הרמב"ם למלים , פסוקים ונושאים מיוחדים כמו : שמות האל , המלאכים , הנבואה והנביאים , ההשגחה וכיו"ב . את ספרו סיים בעמידה על " המקורות למדע הלשון ולבאורי המקרא שהיו לעיני הרמב"ם . ספרי באורי המקרא המיוחסים להרמב"ם . " אולם ב"ז בכר הסתפק בעיקר באיסוף החומר . אין הוא מנתח ומפרש את פירושי הרמב"ם למקרא , איננו מנסה לעמוד לא על הקשרים בין פירושי מלים ופסוקים המפוזרים בחלקים השונים של מורה נבוכים והעוסקים באותו עניין , ולא על הקשרים בין הפירושים לשמות ולפסוקים במקרא לבין הדיונים התיאולוגיים פילוסופיים של מורה נבוכים . נראה הדבר , שמטרתו המרכזית היתה איסוף הפירושים עצמם והצגתם כפי שניתנו במורה נבוכים בדרך הקרובה במידת האפשר לדרך הצגתם במקור . כך קרה שלנושא המעסיק אותנו כאן — פירוש הרמב"ם לבראשית א : א — ב : ג — מקדיש ב"ז בכר לא יותר משני עמודים בספרו ( עמ' , ( 100—98 בהם הוא מסכם בקצרה את מורה נבוכים חלק ב סוף פרק כט ופרק ל . במקומות אחרים בספרו פזורים סיכומים קצרים של פירושי הרמב"ם לשמות או לפסוקים , שאף הם שייכים לסיפור הבריאה , אולם בכר לא קשר ביניהם לבין הפרק שהוא קורא לו "מעשה בראשית" ולא ניסה לראות מהי התמונה השלמה המתקבלת על ידי סינתזה של כל האמור במורה נמכים ביחס לסיפור הבריאה . בכר גם לא עמד על היישום שמיישם הרמב"ם את התיאוריה של הטקסט המקראי ודרכי פרשנותו- בפירושיו הקונקרטיים לטקסט . שני האספקטים הללו — התיאוריה והפירוש למעשה — נשארו אצלו מנותקים לחלוטין . באותה מתודה עצמה כתב ב"ז בכר ( כ 18 שנה אחרי פרסום ספרו " הרמב"ם פרשן המקרא ( " מאמר גדול המוקדש לשאלת הפירוש לאגדה של . W . Bacher , Die Bibelexegese Moses Maimuni ' s , Budapest 1896 . 2 . 3 בדרך דומה של איסוף הפירושים הולך גם ש' ויסבליט במאמרו : "פסוקי תנ"ך ומאמרי חז"ל כאסמכתאות לדעות פילוסופיות אצל ריה"ל , רמב '' ם , ר"י אלבו , " בית מקרא , יד , ב , תשכ"ט עמ' . 97—59 ש' ויסבליט אוסף את הפסוקים לפי נושאים פילוסופיים כגון < האל — מהותו , תאריו ופעולותיו ; העולם — בריאתו , מהותו ותכליתו , הנהגתו וכיו"ב . מעניינים אותו רק " פסוקים שיכולים להחשב , לדעתנו אסמכתא לדעות פילוסופיות" ( שם , עמ' ( 59 ועליהם ועל תמצית פירושם הוא מצביע .
|
|