|
|
עמוד:10
יכול להשלים עם אף אחת משתי האפשרויות הללו . כדי לצאת ממבוכתו ומן הדילמה בה הוא נתון דריש לו פירוש מחודש של הטקסט המקראי . פירוש זה יראה , שהדילמה בה מתלבט הנבוך איננה אלא דילמה למראית עין , ולמעשה קיימת התאמה גמורה בין הדת לבין הפילוסופיה , המאפשרת לו להחזיק בשתיהן בעת ובעונה אחת . את מבוכתו של המשכיל המאמין העמיד הרמב"ם מלכתחילה במישור של פרשנות המקרא < המבוכה איננה נגרמת על ידי סתירה בין הדת לבין הפילוסופיה אלא על ידי הסתירה בין הפירוש שנותן המשכיל המאמין לכתבי הקודש לבין הפילוסופיה והמדעים . הוצאתו ממבוכתו תהיה איפוא על ידי פירוש מחודש של הטכסט המקראי , פירוש שיביא לידי התאמה בין הטכסט המקודש לבין הידיעה הפילוסופית והמדעית של ה"נבוך . " מבוכתו של הקורא בעל ההשכלה הפילוסופית קיימת בעיקר בשני תחומים , שבהם קיימת סתירה , ולדעת הרמב"ם רק סתירה לכאורה , בין הטקסט המקראי לבין הפילוסופיה : בתחום הפיסיקה ובתחום המטפיסיקה . לכן מקדיש הרמב"ם את ספרו "לבאר מה שאפשר לבארו ממעשה בראשית ומעשה מרכבה" ( מו"נ , הקדמה לחלק ג , ( דהיינו לפרש טקסטים שהפשט שלהם איננו תואם את הפיסיקה ואת המטפיסיקה האריסטוטליים ואילו התוך שלהם מתיישב עם מדעים אלו . מחקר דבריו של הרמב"ם מתרכז בעיקר בבירור הסוגיות התיאולוגיות פילוסופיות העולות במורה נבוכים . החוקרים שואלים עצמם מהי תורת הנבואה של הרמב"ם , או מה היתה דעתו של הרמב"ם בשאלת חידוש העולם , בשאלת תכלית העולם והאדם , בשאלת תארי האל , ידיעתו השגחתו וכיו"ב . מחקריו המצוינים של ל' שטראום י הסבו את תשומת לב החוקרים להקדמה למורה נבוכים ולאופיו הספרותי של הספר : היותו ספר איזוטרי הכתוב במתודה ספרותית מיוחדת של גילוי והסתר כאחד . חוקרים שהלכו בעקבותיו , דוגמת א"י ריינס , מדגישים ומפתחים את האספקטים הללו במחשבת הרמב"ם ונותנים להם ביטוי במחקריהם בשאלות התיאולוגיות פילוסופיות של מורה נבוכים . שנים רבות קודם למחקריו של ל' שטראוס התעניין החוקר הדגול ב"ז בכר בשאלת הפרשנות הקדומה של המקרא , וכתב מספר לא מבוטל של חיבורי יסוד על פרשנות המקרא מתקופת התלמוד ועד לסוף ימי הביניים , לרבות פרשנות הזוהר . בשנת 1896 גם כתב ב"ז בכר ספר על פרשנות . 1 ראה בפרק "ההנחות העומדות ביסוד פירושו של הרמב"ם למקרא , " הערה . 1
|
|