|
|
עמוד:11
מבוא ספרי מבוא ורקע לימיהם של חז"ל ולספרותם אינם חידוש של הדורות האחרונים , וכבר מאות שנים לפני הופעתה של "חכמת ישראל" השכילו חכמים שונים לדעת " , כי בלי שימת עין על סדר התנאים והאמוראים ועל סדר זמנים הקדמונים ועל הרוח אשר משל בו וביותר על המאורעות אשר פעלו עליהם בדרישתם - לא ישיג לעולם ידיעה ברורה מחכמת קדמונינו . " דא עקא , גם ספרי "מבוא" אלה , שראו אור לראשונה עוד בימי הגאונים , נועדו על פי רוב ללומדים עצמם , כאשר ביקשו מחבריהם של הספרים להכניס סדר וארגון בעיונם של המצויים כבר - על פי דרכם - בספרות חז"ל . על כן , לא נתנו כותבי המבואות את דעתם על תחומים נרחבים בחיי החברה של כלל היהודים בארצותיהם , ולרוב צמצמו את דבריהם לתחומים הנוגעים במישרין לדרכי הלימוד ולמסורות שנידונו בין כותלי בית המדרש . לעומת זאת , בדור האחרון החלו חוקרי התורה שבעל פה , והמקצועות הנלווים לתחום זה , ליתן דעתם לחיבורי מבואות גם בשביל המתחיל בלימוד התלמוד . " המתחיל" - לא במשמע של תינוקות של בית רבן , אלא דווקא הקורא המשכיל , אשר בשל סיבות שונות לא זכה לגירסא דינקותא , והוא מבקש לעמוד ' על התפתחויות בחקר התלמוד . אף חיבורנו שלנו אינו אלא בבחינת מבוא , שנועד לשרטט את הרקע המדיני והחברתי התרבותי לצמיחתה ולהתפתחותה של קהילת בבל התלמודית . ואכן , דומה שבגודל תרומתה של קהילת בבל לקביעת דפוסיה של האומה היהודית לדורותיה , כך מידת קיפוחה במסגרת המחקר ההיסטורי הענף שהוקדש לתולדות ישראל , מאז ראשית ימיה של חכמת ישראל ועד לשנים האחרונות ממש . קיפוח זה נותן אותותיו לא רק במספר המועט יחסית של חיבורים שהוקדשו במיוחד לתולדות הקהילה הבבלית , מראשית ימי הבית השני ועד חתימת התלמוד , אלא גם בשעבוד ובהסטה של העיון הזה לצרכים החורגים בהרבה מעבר לחקירת ההיסטוריה לשמה . כבר בתקופת הגאונים עלתה ונידונה שאלת קדמותה וסמכותה של תורת בבל ומסורותיה , אגב העימות שנתפתח בין המרכז הבבלי לבין המרכז היהודי pK 3 «? ישראל ( ואין דברי 1 א"ה וייס , "מבואות התלמוד ותולדותיהם , " בית תלמוד , א , וויען תרמ '' א , עמי 2 . 26 לתמונת המחקר ההיסטורי על יהודי בבל בתקופת התלמוד ראה : גפני , סקירה , עמ' . 17-5
|
|