|
|
עמוד:11
אולם עניין הגורל איננו רק משחק , ולמעשה יש פתח להכנסת הגורל לצורך הליך שיפוטי והכרעה משפטית מתוך ההלכה האוסרת על דיין להוציא מתחת ידיו 'דין חלוק / כלומר פסק דין חלקי כתוצאה מחוסר יכולתו להכריע בדבר בהיעדר ראיות מספקות . כך לדוגמה אומר הרא"ש , הפוסק הגדול של כל אירופה המערבית , באחת הסוגיות הקשות אשר הועברה להכרעתו על ידי מלכת ספרד : כל זה סברתי והארכתי , להודיע שאין כוח ורשות להוציא את הדין חלוק = ) חלקי , לא שלם ) מתחת ידו , שצריך לגמור ולהשלים את הדין כדי להטיל שלום בעולם . ולכך נתנו חכמים רשות לדיין לפסוק לפי ראות עיניו , במקום שאין הדבר יכול להתברר בראיות ובעדויות , פעמים באומד הדעת , ופעמים כמו שיראה הדיין בלא טעם ובלא ראיה ובלא אומד הרעת , ופעמים על דרך פשרה . וכך אף נפסק בשולחן ערוך : "יש כוח לדיין לעשות דין כעין הפשרה , במקום שאין הדבר יכול להתברר . " מכאן נשאלת השאלה שנדון בה בפרקים האחרונים : האם הדיין יכול להטיל גורל כדי להכריע בדין ? מקובל היום לחשוב שאנחנו - המין האנושי - נמצאים לא רק בידיים של המקרה או הגורל , אלא אנחנו הגורל עצמו ממש . אין זה אומר שאין לנו שליטה והשפעה על מהלך חיינו . אפשרות החירות תמיד קיימת . אלא משמעות תפיסה זו באה לתת למסלולה הקיומי ( אקסיסטנציאלי ) של החירות כיוון מסוים ומגמה נבחרת . למפרע , האדם לא יסתכל על החיים שלו כסתם מקרה . מטרת ספר זה להראות כי מנקודת מבט יהודית יש לאקראיות משמעות עמוקה יותר , ונבסס את טענותינו באופן הדרגתי , על ידי ניתוח התייחסות חז"ל והבנתם של מאורעות המכילים אי-ידיעה . חילקתי את הספר בצורה שרירותית למדי בין הפילוסופיה למעשה . זוהי חלוקה שרירותית כי ביהדות יש קשר עמוק בין המחשבה למעשה ואין לנתק ביניהם . אולם חלוקה זו מסייעת להבין ולהעמיק במושגי יסוד אלו ובתכליתם . יתרה מזו , הקורא המתעניין אך ורק בצדדים הפילוסופים של הגורל יכול לוותר על החלק השני המהווה את היישומים של החשיבה הפילוסופית , ולהיפך - מי שמתעניין אך ורק בהלכה יכול לדלג על החלק הראשון . אולם אמליץ לפוסק ההלכה שלא לוותר על הצד המחשבתי . החלק הראשון דן בצדדים המחשבתיים של האקראיות והגורל : נתחיל בתיאור מושג האקראיות והדטרמיניזם מנקודת ראות מדעית . בפרק 2 נסקור את הבנת 6 שו " ת הרא " ש לרבנו אשר כלל קז , סימן ו . 7 חושן משפט סימן יב , סעיף ה .
|
|