|
|
עמוד:917
יוסף ("וינחלו בני-יוסף מנשה ואפרים"), אבל בה התקיים טקס ברית שבטי ישראל ("והיה בעברכם את-הירדן תקימו את-האבנים האלה בהר עיבל ," "ויכתב יהושע את-הדברים האלה ויקח אבן גדולה ויקימה שם תחת האלה אשר במקדש ה'") (על- סמך פסוקים אלה הועלתה הסברה שלפנים נהגו בישראל בכל שנה לקיים טקס של חידוש הברית במקום, ומהאמור בספר 'בראשית' נשתמע לחוקרים שונים שהיתה נהוגה עלייה-לרגל שנתית משכם לבית אל מכל מקום, המקדש וגם העיר לא נהרסו בידי יהושע בן-נון, אך נערך טקס ברית במקום, ונחלת העיר נספחה ללא מלחמה לברית השבטים הישראליים ) ב'תנ"ך' נזכרת שכם לראשונה בימי האבות; אברהם אבינו בא אליה לאחר צאתו מחרן ("ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו") יעקב אבינו, בצאתו מפדן, בא אליה, קנה בה חלקת שדה ובנה שם מזבח (" בבאו מפדן ויחן את-פני העיר: ויקן את-חלקת השדה אשר נטה-שם אהלו מיד בני-חמור אבי שכם במאה קשיטה: ויצב-שם מזבח ") בשכם אירע מעשה דינה בת לאה ונקמת אחיה, שמעון ולוי, בתושבי העיר ובנשיא הארץ, שכם בן-חמור ניתנה ל"בני-קהת הלוים", והיתה לאחת מערי מקלט ("ויתנו להם את-עיר מקלט הרצח את-שכם ") לפני מותו כינס בה יהושע בן-נון את בני ישראל ("ויהי אחרי הדברים האלה וימת יהושע ") בה קברו את עצמות יוסף ("ואת-עצמות יוסף קברו בשכם בחלקת השדה אשר קנה יעקב ") אחרי מות גדעון המליכו בשכם את בנו ("ויאספו כל-בעלי שכם וימליכו את-אבימלך למלך עם-אלון מצב אשר בשכם"), ולאחר שמרדו בו, החריבה (" וילכד את-העיר ואת-העם אשר-בה הרג ויתץ את-העיר ויזרעה מלח") על חשיבותה של שכם, בזמן הממלכה המאוחדת, מעידה העובדה כי אליה באו בני ישראל להמליך את רחבעם בן-שלמה ("וילך רחבעם שכם כי שכם בא כל-ישראל להמליך אתו") אחרי מרד שבטי הצפון ברחבעם, בנה ירבעם בן-נבט את שכם (הרחיבה ושכללה) וישב בה ("ויבן ירבעם את-שכם בהר אפרים וישב בה ") אחרי חורבן ממלכת ישראל הביא מלך אשור את הכותים (שומרונים) והושיבם בערי השומרון ("ויבא מלך-אשור מבבל ומכותה ומעוא ומחמת וספרוים [ומספרוים] וישב בערי שומרון תחת בני ישראל וירשו את-שומרון וישבו בעריה") השומרונים עשו את שכם למרכזם הדתי והמדיני ובנו מזבח על הר גריזים יש והממצאים החדשים העולים מהחפירות, אינם מתיישבים עם המקורות הקדומים שבכתב, והניסיון ליישבם ולבארם הוא סבוך וגדוש בעיות לא-פתורות אף-על-פי-כן ניתן להעמיד מהם מסגרת היסטורית: אף שאצל יוסף בן-מתתיהו נתחלפו המאורעות מסוף המאה ה-5 ומהמאה ה-4 לפנה"ס, ייתכן בהחלט שהשומרונים אמנם באו לידי הסכם עם אלכסנדר מוקדון (אלכסנדר 'הגדול'), ושאכן נכונים דבריו של "האנטי- שומרוני" שהוא מצטט, שלפיהם העיר הראשית של השומרונים "באותו הזמן היתה שכם ששכנה בצד הר גרזים" אשר לשאלה מפני מה הועתקה בירתם משומרון לשכם, יש אולי לקבל את דבריו של קוינטיוס קורטיוס, שהשומרונים שרפו חיים את המושל ששלח אלכסנדר בזמן ששהה במצרים (בחורף או באביב של שנת 331 לפנה"ס) אלכסנדר מיהר לחזור ממצרים והעניש את האשמים במעשה אוסביוס, הירונימוס
|
|