|
|
עמוד:768
בתחומו, עתיקות (קברים בנויים, מערות מקומו של כפר ערבי קטן שננטש ב'מלחמת השחרור' [בשנת 1729 היה חרב במפקד 1931 היו בו 108 נפשות ו-17 בתים נושבים] ברשימת בתי-כנסת מהתקופה הערבית נזכרת כנסת אליהו בעמקא [יעקב בן נתנאל הכהן, המספר [במאה ה-12] על יהודים במקום, אומר כי יש בו "שני כנסיות של אבני שיש, של בית שמאי ובית הלל" הוא, כאחרים, משתמש לעתים במלה 'כנסת' לציון בית-כנסת, וייתכן שאף כאן זאת הייתה כוונתו גם רבי שמואל בר שמשון מספר [בתחילת המאה ה-13] על יהודים בכפר ] מוצע לזהותו עם כפר עמיקו שב'תלמוד') סביבתו עשירה בציוני-קבר של גדולי חכמי ישראל, בהם: בחרבת יבנית, קבר אביי ורבא, מערת-קבורה ומעליה מבנה כפתי פתוח לפי מסורת ה'מקבלים' (קבלה) בצפת, מקום קבורתם של זוג האמוראים, אביי ורבא, שבחייהם ובמותם לא נפרדו; בחרבת נבוריה, קבר רבי אלעזר המודעי, מערת-קבורה ומעליה מבנה כפתי פתוח לפי המסורת, מקום-קבורת רבי אלעזר המודעי, תנא בדור השלישי, בן העיר מודיעין; בחרבת יבנית, קבר רב חסדא, קבר ללא ציון לפי מסורת קדומה (המאה ה-15), מקום קבורת רב חסדא, מגדולי אמוראי בבל בדור השני והשלישי מוצאו ממשפחת כהנים, עיר-מושבו היתה כפרי, חי 92 שנים (217-309) ובשלב כלשהו בחייו עלה לארץ- ישראל; ביער ביריה, קבר רבי יונתן בן עוזיאל, מצבת-קבר ומעליה מבנה כפתי פתוח, בתוך עמק קטן לפי המסורת (המאה ה-10), מקום-קבורת רבי יונתן בן עוזיאל, הגדול שבתלמידי מתלמידי הלל הזקן, במאה האחרונה שלפני החורבן בדור האחרון מייחסים לו עולי-הרגל כוחות נסתרים בזיווג זיווגים ובריפוי עקרות (מבקשי הזיווגים, גברים ונשים, נוהגים להטמין בסידורי-התפילה פיתקאות עם מספרי הטלפון שלהם ובכך 'מקילים' על מלאכת הזיווג) מועד העלייה לקברו בכ"ז בסיוון; בחרבת נבוריה, קבר יעקב איש כפר נבוריא, מערת-קבורה ומעליה מבנה כפתי פתוח לפי מסורת עולי- הרגל מימי הבינים, מקום-קבורת יעקב איש כפר נבוריא, חכם ארצישראלי בדור הרביעי לאמוראים, שלא הגיע להוראה ולא קיבל את התואר 'רבי' עמק השלום חוה, במחוז הצפון, בנפת יזרעאל (עפולה), באזור עמק יזרעאל כ-2 ק"מ מדרום-מערב להזורע, כ- 15 ממזרח לעין העמק, למרגלות גבעת משעול, מצפון לנחל השנים (יובל של נחל השופט) דרך ראשית 66 בקטע צמת מגדו - צמת יקנעם, בק"מ ה-,30 בהזורע, פנייה מזרחה לדרך-עפר (לעבר היער) שם סמלי-ציורי שם המקום מוכר בכינויו, רמת השנים לזכר שני שומרים שנרצחו בידי ערבים ב'מארעות-הדמים'(1936) חווה חקלאית זעירה הוקמה בידי הרמן בוצנע, נוצרי-גרמני, מראשי כת נוצרית, שאנשיה מאמינים בחיים בארץ-ישראל ובעבודת-אדמה, ועוזרו, יוסף שמיט מגדירים את עצמם - 'נוצרים ציוניים' ו'חוקרי התנ"ך' לאמונתם, כל התשובות לכל השאלות שביקום, מצויות ב'תנ"ך' הנאצים רדפו את אנשי הכת ורבים ממנהיגיה ואנשיה נשלחו למחנות המוות בבואם למקום ביקשו לרכוש אדמת טרשים, משום אמנותם "שהאדמה הטובה שמורה
|
|