|
|
עמוד:709
סס סאסא קבוץ, במחוז הצפון, בנפת צפת, באזור גליל עליון מזרחי כ-5 ק"מ מצפון-מערב למירון, למרגלות המפנה הדרומי של הר סאסא (נ"ט 854) דרך ראשית 89 בקטע צמת חסן - צמת חירם, בק"מ ה- 335 בקירוב פנייה צפונה נקרא בהתאם לתעתיק שהיה נהוג בכתבי הנוסעים היהודים בימי הבינים, לכפר הערבי שננטש סעסע, שעל אדמותיו הוקם הקיבוץ (סאסא, בעברית, חלקן העליון של שערות שיבולת התבואה [מלען] על-יסוד דברי איוב: " וכראש שבלת ימלו", אמרו רבותינו: "סאסא דשיבולתא" ) הוקם במקומו של הכפר הערבי שננטש סעסע בזמן 'מארעות-הדמים' (1936-1939) ואחר-כך בימי 'מלחמת השחרור' היה בסיס ומחנה-מעבר לכוחות ערביים בלתי- סדירים ול'צבא ההצלה' של פאוזי אל-קאוקג'י (סמוך לו עברה 'דרך קאוקג'י', נתיב אספקה ערבי מלבנון) בליל ה-14 בפברואר 1948 פשטה על הכפר יחידת פלמ"ח, פוצצה כ-20 בתים ופגעה ב-60 מתושביו בעת 'מבצע חירם' נכבש הכפר, כמעט ללא קרב, על-ידי יחידות מחטיבה 7 וכל תושביו נמלטו ממנו ללבנון כיבושו היווה זינוק לכיבוש הגליל כולו בתום המלחמה הוקם במקום הקיבוץ מייסדיו, עולים מארצות- הברית, חניכי 'השומר הצעיר', אליהם הצטרפו חניכי התנועה בני-הארץ בתחומו, עתיקות (שרידי חומה [שרידי מצודה מימי ט'הר (ד'הר) אל-עמר], קימורים, קברי-סלע, גתות ובורות, שברים ארכיטקטוניים [חלקם שולבו בשימוש משנה בבתי הכפר] רשימות המסע היהודיות מספרות על בית-כנסת שבנה במקום רבי שמעון בר- יוחאי [רשב"י] [לפי אותה מסורת בנה 24 בתי-כנסת בגליל ] גם אנשי 'הקרן לחקירת ארץ-ישראל' ראו במקום שרידי בית-כנסת וכמה מפריטיו הארכיטקטוניים הנוסעים היהודיים בימי הבינים פקדו כאן את קברות רבי לוי בר סיסי [מחכמי ארץ-ישראל בדור המעבר מזמן התנאים לזמן האמוראים] ואחרים משערים שזמנו של בית-הכנסת במאות ה-5-6 לסה"נ מבנהו רבוע ביסודו, צירו כנראה מזרח-מערב, והוא נחלק על-ידי שני טורי עמודים שניצבו על רצועות אדנים בקצוות המערביים של טורי העמודים ניצבו עמודים בחתך-לב, דבר המעיד על קיום קומה עליונה רצפתו היתה מטיט פתחו היחיד היה במזרח [מזוזות הפתח שבמזרח [אחת מהן הוצבה באתרה] הן מהטיפוס האופייני לבתי-הכנסת בגליל] סגנונו ופריטיו הארכיטקטוניים דומים לשאר בתי- הכנסת הגליליים הרגילים [כמה מהשברים מוצגים במוזיאון המקומי] בקרבתו נחשף בית-טבילה) במרכזו, מוזיאון לארכיאולוגיה ולידיעת הארץ, אוסף ממצאים ארכיאולוגיים
|
|