מ

עמוד:580

המכס, בק"מ ה-1 פנייה דרומה נקרא בעקבות שמה של מחנים שב'תנ"ך', מקום בו עבר יעקב אבינו בשובו מאור כשדים כל הנתונים שב'תנ"ך' מדברים בעד קביעת מקומה באמצע הר גלעד מוצע לזהותה בח'רבת אל-מח'נה, בתחילת ודי כפרנג'י פגישת לבן ויעקב היתה בהר גלעד ומיד בהמשך-דרכו פגעו בו מלאכי אלוהים במחנים, והוא קרא שם המקום מחנים היה מראשוני הקיבוצים בגליל עליון ראשיתו (1892) ברכישת אדמותיו על-ידי 'חובבי ציון', חברי אגודת 'אהבת ציון', יוצאי העיר טרנוב בגליציה כמה מחברי הקבוצה עלו לארץ עם משפחותיהם (1898) והתיישבו על אדמתם לאחר תלאות ופגעים רבים עזבו מהם חזרו לאוסטריה ומהם שהתיישבו בצפת, בירושלים ובמושבות; ניסיון ליישב קבוצת פועלים לגידול טבק נכשל; בדואים ישבו על אדמתו, שמרו עליה וגם עיבדוה בהסכמת חברת פיק"א; בשנת 1910 הובאו למחנים עולים מקוקז (כונו אז צ'רקסים) והם התיישבו בצד הבדואים: "הם אמרו להחיות מושבה שממנה נמלטו מתיישביה, ומנהל פיק"א תלה תקוות בצ'רקסים אף האמין כי הם יתאקלמו במקום ויהיו רועי צאן לתהילה ולתפארת, בארץ דן ונפתלי" תלאות המקום ופגעיו גברו גם עליהם והמקום ננטש שוב; נושב מחדש (1917) על-ידי קבוצת פועלים ממפלגת 'פועלי ציון', ובתמיכת מנהל פיק"א בגליל וקרן קפא"י (קופת פועלי ארץ-ישראל) לתלאותיו התווספו פגעי 'מלחמת-העולם הראשונה' (שוד יבולים על-ידי הטורקים ומעבר גייסות של הכוחות הבריטים) בניסיונם להציל את יישובם, החליטו (1923) להופכו למושב גם שינוי זה לא שינה את מצבם העגום והיישוב ננטש שוב (1930) חבריו התיישבו בבאר טוביה, בכפר יחזקאל ותל עדשים; לקראת סוף 'מארעות-הדמים' (1939) הוחלט ליישבו שוב, בגלל מיקומו על צמת דרכים מייסדיו, 'פלוגה מקובצת' יוצאי קיבוצים ואנשי תנועת 'החלוץ' (גרעין 'יודפת'), ששהתה בצפת (1936-1939) והשתתפה בשמירה וב'כבוש העבודה' הם התיישבו במחנים במסגרת יישובי 'חומה ומגדל' בעקבות הפילוג בתנועה הקיבוצית (1952) ועקב מיעוט חבריו, עברו חבריו לגבעת השלשה ולגבת, והקיבוץ יושב מחדש בידי בוגרי הנח"ל (גרעיני תנועות 'מחנות העולים' ו'הצופים') בחלוף הזמן הצטרפו אליהם בוגרי 'הצופים' נוספים, חניכי חברות-נוער שהתחנכו בקיבוץ, ובוגרי תנועת 'דרור- הבונים' מבריטניה לאחרונה נקלטו בו עולים מברית-המועצות לשעבר ב'מלחמת השחרור' היה בקו-החזית מול הסורים  מחסום ארז מקום, במחוז הדרום, בנפת ובאזור אשקלון כ-11 ק"מ מדרום לאשקלון, כ-7 ק"מ מצפון לעזה, כ- 15 ק"מ מצפון לבית חנון, כ-3 ק"מ מדרום ליד מרדכי, כ-2 ק"מ ממערב לארז, ממזרח למפעלי מבוא עזה דרך ראשית 4 בקטע צמת צמת עזה-צפון - צמת מרדכי, בק"מ ה- 511 בצמת חבל עזה נקרא משום קרבתו לקיבוץ ארז נקודת-מעבר בצפון 'רצועת עזה' ומוקד תעסוקה ראשיתו כנקודה צבאית בגבול 'רצועת עזה', מול עמדת חיילי או"ם ב'מלחמת-העולם השניה' היו באזור הזה מחנות-

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא