כ

עמוד:530

בנויה כח׳ן, סביב חצר פנימית מוקפת דקלים ומדשאות. אחרי ׳מלחמת השחרור׳ נסגרה, עקב היותה בתחום ׳אזור מפרז׳. בשנים 1948-1961 היתה במקום חווה פרטית לגידול בקר. בשנים 1961-1993 פעלה במקום אכסנית נוער )על שם יורם וולטר כץ, חייל צה״ל שנפל בקרב, ערב ׳מלחמת קדש׳(. אחרי ׳מלחמת ששת הימים׳ תבעה האגודה הגרמנית לקבל לידה את המקום ובשנת 1993 הוחזר לה המקום. ■ כרי נעמן חוה, במחוז הצפון, בנפת עכו, באזור מישור עכו. כ 4 ק״מ מדרום מזרח לעכו, מדרום לכפר מסריק. דרך ראשית 4 בקטע צמת קישון - צמת עכו, בק״מ ה 225 בקירוב פנייה מזרחה. שם סמלי, בעקבות קרבתו לנחל נעמן וייעודו החקלאי. חווה לגידול בקר. ■ כרכם כפר, במחוז הצפון, בנפת כנרת, באזור כנרות. כ 6 ק״מ מדרום מזרח לראש ננה, מצפון לאלמגור, ממערב לנהר הירדן. דרך ראשית 90 בקטע צמת כפר נחום - צמת עמיעד, בק״מ ה ,433 בצמת כורזים, פנייה מזרחה לדרך מקומית 8277 וממנה פנייה צפונה. על שם פרח הבר כרכם, המקדים לפרוח כאן בעונת החורף. נזכר ב׳שיר השירים׳: ״נרד וכרכם קנה וקנמון עם כל עצי לבונה מר ואהלות עם כל ראשי בשמים״. מייסדיו, בני מושבים בתחום מועצה אזורית מבואות חרמון, אליהם הצטרפו משפחות ממקומות שונים בארץ. ■ כרכור עירה, במחוז חיפה, בנפת ובאזור חדרה. כ 5 ק״מ מצפון מזרח לחדרה, ממזרח לנרדס חנה, מדרום מערב לכפר נינס, מדרום למשמרות, מצפון לגן השמרון. דרך ראשית 4 בקטע צמת נחל חדרה - צמת אור עקיבא, בק״מ ה ,164.49 בצמת נל ים, פנייה מזרחה לדרך אזורית 651; או, דרך ראשית 65 בקטע צמת חדרה מזרח - צמת מנשה, בק״מ ה ,9.89 בצמת חנה, פנייה צפונה לדרך אזורית .652 כרכור, שם ערבי. משמעותו ומקורו עלומים. ראשיתה כמושבה, מייסודם של קבוצת יהודים מבריטניה ויהודי אחד מרוסיה. הם הזמינו את אנשי ׳השומר׳ להתיישב על אדמתם ולאבטחה, בתקווה שבואם יעודד יהודים אחרים לבוא ולהתיישב. אנשי ׳השומר׳ ערכו חוזה עם ׳המשרד הארץ ישראלי׳ ובו פירטו את משימתם. בשנים הבאות אכן באו אליה מתיישבים חדשים וכשנמצאו בה מים )1922( חלה בה תנופת פיתוח. במהלך השנים איבדה את צביונה החקלאי ובשנת 1968 אוחדה עם היישוב השכן, נרדס חנה. ■ כרם אבו ת׳בת כפר זעיר, ב׳אוטונומיה׳ )חבל עזה(. כ 4 ק״מ ממזרח לרפיח, כ 2 ק״מ ממזרח לח׳רבת אל עדס, מצפון לאל ביוכי. דרך ראשית 4 בקטע רפיח - ח׳ן יונס, בק״מ ה ,7.05 בצמת

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא