כ

עמוד:527

■ כפר שמואל מושב, במחוז המרכז, בנפת רמלה, באזור לד. כ 6 ק״מ ממזרח דרום לרמלה, ממזרח לבית חשמונאי. דרך אזורית 424 בקטע צמת גזר - צמת חטיבה שבע, בק״מ ה 8.3 בקירוב פנייה מזרחה. נקרא על שם שמואל )סטפן( ווייז )1874-1949(, רב רפורמי ומנהיג ציוני בארצות הברית. הוקם על אדמות הכפר הערבי שננטש אל כניסה. מייסדיו, עולים מרומניה )חברי ארגון ׳החושל׳(, שגורשו על ידי הבריטים ל׳מחנות מעצר בקפריסין׳ ושבו ועלו ארצה. בתחומו, עתיקות )יסודות, אבנים נפולות, בורות, קברי סלע(. ■ כפר שמריהו כפר, במחוז, בנפת ובאזור תל אביב. מצפון מערב להרצליה, ממזרח להרצליה נתוח, מדרום לרשנון. דרך ראשית 2 בקטע מחלף גלילות - מחלף נולג, בק״מ ה ,26.4 במחלף חוף השרון, פנייה מזרחה )בעתיד, דרך אזורית 531(. נקרא על שם שמריהו לוין, סופר, עסקן ציוני, מתלמידי אחד העם, מיוזמי הקמת מוסד ה׳טכניון׳ בחיפה )רוסיה הלבנה, 1867; חיפה, 1935(. הוקם על אדמת קק״ל ובסיוע ׳קרן היסוד׳. ראשיתו )1937-1950( כמושבה )׳החקלאי׳(, שהיתה שילוב בין חקלאות ומגורים )חלקות גדולות לעיבוד חקלאי וחלקות קטנות למגורים ולמשקי עזר(. מייסדיו, 60 משפחות מ׳המעמד הבינוני׳ מגרמניה, שאורגנו על ידי חברת ׳רסקו׳. בשנת 1950 הוקמה בו מועצה מקומית. במקום, נוה אביב )1963(, מעון לתיירים לשהות ממושכת. בתחומו, עתיקות )מערות קבורה מהתקופות הרומית והביזנטית. נחשפו שרידי מבנה גדול מתקופת הברונזה התיכונה. מצויים גם שרידים מתקופת הברזל. באחד הקברים נמצאו שתי גלוסקמאות מאבן(. ■ כפר תבור כפר, במחוז הצפון, בנפת כנרת, באזור גליל תחתון מזרחי. כ 10 ק״מ ממזרח צפון לעפולה, כ 2 ק״מ מדרום מזרח לכדורי, למרגלות המפנה המזרחי של הר תבור )נ״ט 562(. דרך ראשית 65 בקטע צמת גזית - צמת גולני, בק״מ ה .60 נקרא בעקבות מיקומו למרגלות הר תבור. בראשיתו נקרא בשם הערבי מסחה, וכך נקרא שנים רבות גם אחרי הסבת שמו. )לפי סברה אחת ]?[ מקור השם מסחה במלה העברית משחה ]=חומר סמיך ורק שמושחים אותו על דבר מה[, לציון שמן הזית המשובח, שבו התברך הגליל.( אדמותיו נרכשו בידי חברת ניק״א מערביי הכפר מסחה. מייסדיו, משפחות וותיקות של אנשי ביל״ו, יוצאי המושבות זכרון יעקב, ראש ננה ומאיר שפיה. ראשוניו סבלו מהתנכלויות הערבים, שהיו מופקדים גם על שמירתו. עם בואם של חברי ׳השומר׳ ניטלה השמירה מידי הערבים, והמקום היה לאחד ממרכזי הפעילות של אנשי ׳השומר׳. מקום הולדתו של יגאל אלון.

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא