כ

עמוד:505

חנייתה. בלילה הראשון לבואה הותקפה המושבה ואנשי הפלוגה השיבו באש ביוצאם מחוץ ליישוב. ״לאחר אותו לילה ועד גמר המאורעות לא נורתה אף ירייה על כפר יונה״. ב׳מלחמת השחרור׳ היתה בקו החזית מול הצבא העיראקי. ■ כפר יחזקאל מושב, במחוז הצפון, בנפת יזרעאל )עפולה(, באזור עמק חרוד. כ 5 ק״מ ממזרח דרום לעפולה, ממערב לגבע, בקצה הצפוני המערבי של עמק חרוד. דרך ראשית 71 בקטע צמת נבות - צמת יששכר, בק״מ ה 26 בקירוב פנייה צפונה. נקרא על שם יחזקאל ששון מבגדד. אחיו תרם לקק״ל, לזכרו, את הכסף לרכישת קרקעות בעמק יזרעאל. הוקם על אדמת קק״ל ובסיוע ׳קרן היסוד׳. מהמושבים הראשונים בארץ. ■ כפר יסיף עירה, במחוז הצפון, בנפת עכו, באזור נהריה. כ 6 ק״מ ממזרח דרום לעכו, ממערב ומדרום לאבו סנן, מצפון לנחל יסף. דרך ראשית 70 בקטע צמת יסיף - צמת כברי, בק״מ ה .0-72 נקראת, לפי מסורת יהודית וערבית מאוחרת, על שם יוסף בן מתתיהו, מפקד הגליל בתקופת ׳המרד הגדול׳, אותה בנה וביצר אחרי שקיבלה במתנה מאסנסינוס. בתעודות מהתקופה הצלבנית נזכרת בשמות Chfriasif ’Caferesi ’,Capharsin ככפר השייך ל׳אבירי המסדר הטבטוני׳. בכתבים יהודיים נזכרת בגרסאות: כפר יציב, כפר יאסיב, כפר ישוב, כפר יוסף, כפר יוסיף. )ב׳תרגום השבעים׳ לספר ׳יהושע׳, בתיאור גבול נחלת שבט אשר ]״...ושב הגבול חסה...״[, מוחלפת המלה חסה במלה יסיף. כבמקרים רבים אחרים ב׳תרגום השבעים׳ אין כאן תרגום כפשוטו אלא זיהוי האתר. כך או אחרת, יש בכך עדות לקיומו של ישוב בשם יסיף במאות הראשונות לפנה״ס.( הגרעין הישן בנוי על גבי ישוב קדום מהמאות הראשונות לפנה״ס, מהתקופה הרומית הביזנטית ויישוב יהודי מהמאה ה 2 או ה 3 לסה״נ. לא ברור מתי התיישבו הערבים במקום. בתעודה טורקית )1573( מסופר על תושבי כפר יסיף וכפרים אחרים בסביבתה שהם ״מרדנים ומחבלים״. היישוב היהודי נתחדש בראשית המאה ה ,16 עם עולי ספרד ונורטוגל. במחצית המאה ה 17 נשלח מכפר יסיף לצפת שליח עליו הוטל להסדיר גט לאשתו של אחד מתושבי הכפר. לפי עדותו של כומר פרנציסקני, התקיים בכפר יסיף יישוב יהודי במחצית הראשונה של המאה ה .17 בשנת 1702 נמצאו בכפר יסיף כ 10 בעלי בתים יהודים איכרים, שפרנסתם נמצאה ברווחה. בשנת 1707 גרמה מכת הארבה לרעב וכפי הנראה עזבו היהודים את כפר יסיף. בשנת ,1747 בימי שלטונו של ט׳הר )ד׳הר( אל עמר, חידש רבי שלמה עבאדי, ה׳מקבל׳ מצפת, את היישוב היהודי בכפר יסיף. הוא בנה בית כנסת ובית מדרש והצליח להביא לכפר יסיף יהודים מערי ומכפרי הגליל. רבי יוסף סת״ם, שעלה לארץ בשנת ,1762 מספר שהוא ישב בכפר )1801-1802( ותיקן ספרי תורה. בשנת 1827 ישבו בכפר יסיף 15 משפחות יהודיות. בשנת ,1838 בעת ביקורו השני של משה מונטפיורי בארץ, נמצאו בו כמה יהודים

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא