י

עמוד:461

שנודעו מתוך המחקר הארכיאולוגי, והנושאים את שמות החופרים, קשת רובינסון )בראש מערכת מדרגות(, שער ברקלי )בב א נבי הערבים קוראים לכתל המערבי, אל ברק, על שם בעל חיים אגדי, עליו רכב הנביא מחמד בעלותו לשמים וכאן קשר הנביא את בעל החיים. מסגד קטן מציין אירוע זה( ושער וורן. גובהו המקורי של הכתל המערבי היה כ 30 מטרים. הוא נבנה במקורו אבנים גדולות ללא טיט )בנייה ׳יבשה׳(, ובמיטב הסגנון ההרודיני, לפיה כל שורת אבנים נסוגה מעט מעל קודמתה. )יש בו אבנים שמשקלן מגיע לכ 100 טונות. משקל מרבית אבניו 2.5-15 טונות. האבנים סותתו בסגנון הרודיני עם שוליים וזיז.( שבעת הנדבכים שמעל רחבת התפילה בת ימינו הם נדבכים מזמן בית שני. חמשת הנדבכים שמעליהם, מאבנים גדולות יחסית, הם מהתקופה הערבית )המאה ה 8 לסה״נ(. מעליהם כמה נדבכים מאבנים בינוניות וקטנות, שהם מהתקופות הממלוכית והעות׳מנית. מתחת לרחבת התפילה המרוצפת, 17 נדבכים נוספים. החפירות חשפו את קיר התמך המערבי לכל אורכו, אך רק כ 200 מטרים משמשים את הציבור. קטע באורך כ 60 מטרים, מתחת לקשת וילסון, משמש אף הוא כמקום תפילה. בדרום הכותל, ליד ׳עזרת נשים׳, בולט משקוף משער ברקלי. מיד אחרי ׳מלחמת ששת הימים׳ פונתה שכונת המוגרבים, שהיתה צמודה לכתל המערבי, והוכשרו רחבת התפילה ורחבות המבוא. בדורות שלאחר החורבן, סופרו אודות הכתל המערבי ׳אגדות׳ ו׳מדרשים׳ רבים. במקרים רבים פורשו ה׳מדרשים׳ בלי שים לב להבדל שבין הכתל המערבי של בית המקדש לבין הר המוריה )הר הבית(. במשך דורות רבים נתקלו היהודים בקשיים רבים בבואם להתפלל בכתל המערבי. )כך, למשל, הטילו מנהיגי שכונת המוגרבים, איסורים שונים על העמדת ספסלים, כיסאות, מחיצות ותקיעה בשופר וכדי להתגבר על האיסורים האלה היה צורך לשחדם.( בשנת 1840 הועלה הנושא בבית משפט טורקי, שפסק כי רחבת התפילה שייכת לוקף המוסלמי ובכך הכשיר את האיסורים שהוטלו על היהודים. במהלך המאה ה 19 וה 20 נעשו ניסיונות רבים לרכוש בכסף את אזור הכתל המערבי, אך ללא הועיל. בזמן ׳המנדט׳ היה אזור הכתל המערבי זירה להתנגשויות בין ערבים ליהודים. ׳מארעות הדמים׳ )1929( החלו על רקע האיסורים וההתנכלויות הערבים למתפללים. )ביום שישי, למחרת ט׳ באב תרפ״ט, פרצו הערבים לרבת הכתל המערבי, הכו את המתפללים, קרעו את ספרי הקודש והרסו את הרהיטים. שבוע לאחר מכן התפשטו ההתפרעויות בכל הארץ.( בשנת 1930 הוקמה ועדה בינלאומית )׳משנט הכתל׳( לדון בזכויות היהודים והערבים בכתל המערבי. הועדה אישרה את זכות היהודים לתפילה ולגישה חופשית. יחד עם זאת קבעה כי הבעלות על הכתל המערבי שייכת למוסלמים. כדי לשמור על ׳הסדר הטוב׳, פרסמה ממשלת ׳המנדט׳ צו )מאי 1931(, בו שורת מגבלות על היהודים )איסור הכנסת ספר תורה, איסור תקיעה בשופר ועוד(. כן מונה רב הכותל, הרב י״א אורנשטין. )שימש בתפקידו 18 שנה. ניהל יומן מפורט ]׳יומן הכתל המערבי׳(, בו דין וחשבון על האירועים השונים. נהרג בקרבות הרבע היהודי ב׳מלחמת השחרור׳.( בתגובה להתנכלויות הערבים ולאיסורי הבריטים, התגבשה )1936-1939( קבוצת צעירים )׳נלגת הכתל׳(, שהפרה את איסורי הבריטים. בשבת )29.11.1947( התפללו בכתל המערבי כ 15,000 איש. מאותה שבת ועד ׳מלחמת ששת הימים׳ שוב

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא