י

עמוד:452

הביזנטית )המאה ה 5 לסה״נ( ושמר על קוויה הכלליים. בנייתה הושלמה בשנת .1924 במרכזה, סלע, שלפי המסורת הנוצרית, התפלל לידו ישו. בתקרת אולם התפילה 12 כנות ובהן סמלי 12 הארצות שתרמו להשלמת בנייתה. בחזיתה, נסיפס צבעוני, המתאר את ישו כחוליה המקשרת בין האל לעם, בהתאם למסופר ב׳הברית החדשה׳. בשולי הנסיפס למטה, ועל הדלת מתחתיו, כתובים בלטינית דברי ׳הברית החדשה׳ על ישו. בראשי העמודים, פסלי ארבעת הקדושים הנוצריים: מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן; ממזרח דרום לכנסית היסורים, כנסית מריה מגדלנה הקדושה, כנסייה ומנזר רוסיים. נבנו )1886( בידי הצאר אלכסנדר ה 3 לזכר אמו מריה אלכסנדרובה. הכנסייה מוקדשת למרים המגדלית )=מרים ממגדל(. תוכננה ועוצבה בסגנון ארכיטקטוני רוסי שרווח במאות ה 16-17; ברבע המסלמי, כנסית מריה של היסורים, כנסייה ארמנית קתולית. הוקמה )1881( על שרידי כנסיה מהתקופה הביזנטית ועל שרידי בית מרחץ מהתקופה הממלוכית, חמם א סלטן. בקרינטה, שם השתמר חלק מרצפת הכנסייה מהתקופה הביזנטית, מראים זוג סנדלים, המסמל את המקום בו עמדה מרים המתייסרת, בעת שבנה ישו עבר כשהוא נושא את הצלב על גבו; במרכז שכונת גבעת ארנים, כנסית סימון הקדוש, כנסייה ומנזר בתוך חורש של עצי ארן ירושלים. הוקמו בשנים ,1859-1879 כמסופר בכתובת יוונית החקוקה בלוח שיש מעל הפתח החיצוני של הכנסייה. נקראת על שם שמעון, יהודי שהתקדש במסורת הנוצרית, משום שהכיר בישו התינוק כמשיח. לפי מסורת נוצרית, כאן היה ביתו. בכנסייה מראים את מקום קבורתו, במערה חצובה בסלע )בתחומו מערות קבורה יהודיות, מהמאה ה 1 לסה״נ(. ב׳מלחמת השחרור׳ התנהל קרב קשה על כנסית סימון הקדוש )הקרב הראשון במלחמה זו(. נכבש בידי לוחמים מחטיבת הנלמ״ח ׳הראל׳ )1.5.1948(; בפסגת הר הזיתים, כנסית פטר נוסטר, מוחזקת בידי ׳מסדר אחיות כרמליתיות׳. הוקמה במקום בו מצויה, לפי המסורת הנוצרית, המערה שאליה הביא ישו את תלמידיו ולימדם את תפילת ׳אבינו שבשמים׳ )בכנסייה טבלאות ועליהן תפילה זו ב 60 לשונות(. מעל למערה הוקמה )המאה ה 4 לסה״נ( כנסייה מפוארת, בהשראת אמו של הקיסר קונסטנטינוס ה ,1 הלנה )אחת מארבע הכנסיות שהקים הקיסר הזה בארץ ישראל(. היא נקראה כנסית אלאונה, כשמו היווני של הר הזיתים. נבנתה במתכונת של בסיליקה, עם כניסה מהודרת ובה נורטיקו, שניצב על גבי שישה עמודים. ממנה נכנסו לאטריום מרווח עם שדרת עמודים בהיקפו. המערה היתה הקרינטה. היא נחרבה בידי הפרסים )614 לסה״נ(, נבנתה מחדש בידי הצלבנים )1152( ונהרסה שוב בידי צלח א דין. בשנת 1874 הוקמה הכנסייה הנוכחית. מעל למערה הקדומה, שרידי כנסייה בלתי גמורה )כנסית הלב הקדוש(, שבהקמתה החלו בשנת 1920 ובנייתה לא הסתיימה; ברבע הנוצרי, כנסית קבר ישו, כנסייה רבת קנלות. לפי המסורת הנוצרית, מקום צליבתו וקבורתו של ישו. מהמקומות הקדושים ביותר לנצרות, על כל פלגיה ועדותיה. מוחזקת בידי הכנסייה היונית אורתודוקסית, הכנסייה הארמנית והכנסייה הלטינית. חלקים קטנים בתוכה, ברשות הכנסייה הקופטית והכנסייה הסורית יעקוביטית. מחוץ לכנסייה, כמה אתרים ברשות הכנסייה האתיונית. חלוקה זו, פרי התפתחות ממושכת, נקבעה בסטטוס קוו שנוסח במאה ה .18 על פי הסדר, שנקבע בימי צלח א דין,

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא