י

י

עמוד:436

מתקנים חקלאיים, נימפיאון; מקור חיים: מערת קבורה חצובה עם כוכים, גלוסקמאות וחרסים מהתקופה הרומית הקדומה; מקטעת קרקיס: גת חצובה, ספלולים חצובים, כבשן סיד, בתחתית המפנה מחצבה גדולה, חרסים מהתקופות הברזל, הרומית והביזנטית; מר אליס: מנזר מהתקופה הביזנטית, חלקים ממנו נבנו בימי הבינים, חרסים מהתקופה הביזנטית; על המפנה הדרומי המזרחי של הגבעה, קטעי קירות, אבני גזית, פתחים רבים של מערות. מצפון לגבעה, מדרגות עבוד, חרסים מהתקופות הרומית והביזנטית; חציבות, מדרגות עבוד, בורות מים, גתות ומחצבה; במרכז האתר, שרידי מבנים, מערות מגורים וחרסים מהתקופות הרומית והביזנטית; משכנות שאננים׳ ימין משה והסביבה: שרידי מחצבה עתיקה ומערות קבורה; א נבי עכשה: קבר מדומה מהמאה ה 16 או ה 17 לסה״נ, בפינה מדרום מזרח למבנה חדיש; נוה יעקב: מערת קבורה חצובה, חמש גלוסקמאות, חרסים ושברי זכוכית מהתקופה הרומית הקדומה; נוה שאנן: מערת קבר מסוף ימי בית שני, בקצה הצפוני המערבי של השכונה; נחל זמרה: כבשן סיד, עמוד שלא באתרו, חרסים מהתקופה הביזנטית; מערות קבורה חצובות ובור מים עגול ומטויח; גת חצובה, בור מים מטויח ושתי תעלות חצובות מוליכות אל הבור, שרידי חציבות וספלולים, שני קברים חצובים וחרסים מתקופת הברזל; נחל חיל: מערת קבורה חצובה והרוסה ובה שלושה כוכים ושברי גלוסקמאות מהתקופה הרומית הקדומה; אבן ים גדולה של בית בד; נחל עטרות: שלושה מבנים, שנים מהם בנויים אבני גויל, לאחד מתאר עגול; שתי גתות חצובות באזור של מחצבות; נחל רפאים: שרידי ׳ישוב נרזות׳, הכולל מבנים מתקופת הברונזה התיכונה, מבנים מתקופת הברונזה התיכונה וביניהם מקדש. באתר היתה כנראה תעשיית קרמיקה. קברים וקברי ניר. חרסים מתקופות הברונזה התיכונה. מדרגות עבוד וחרסים מתקופת הברזל ואילך; בריכה, בור חצוב וחרסים מהתקופה הרומית; נחל שמואל: מבנה, משטח סלע חצוב ומעוגל, בחלקו העליון חצובה גמחה; נ״ט :432-L דרך חצובה בכיוון מצפון מערב לדרום מזרח, בצידה האחד אבני שפה. חרסים מהתקופה הביזנטית; סנהדריה: מערות קבורה, כולל מערת האשכולות, שרידי בנייה ומתקנים, מחצבות עתיקות; מערת האשכולות: מערת קבורה חצובה מימי בית שני ]ראשית המאה ה 1 לסה״נ[. נקראת על שום האשכולות המעטרים את הפתח שבחזיתה. בפתחה, חקוקות מעין כותרות. במבוא, פתח המוביל לחדר פנימי, ובקירותיו פתחים חצובים לחדרי כוכים. בכל חדר חצובים בקירות שלושה כוכים ארוכים. מהחדר הימני מעבר לחדר נוסף, שבדפנותיו חצובות שלוש גמחות. בבדיקה ראשונה ]1899-1900[, נמצאו בחדריה שברי גלוסקמאות שנשדדו; קברי הסנהדרין: מערת קבורה חצובה. לפי מסורת יהודית, מקום קבורת חברי הסנהדרין הגדולה, שהיתה בירושלים בימי בית שני. בפתח המערה חצוב מבוא רבוע. מעל הפתח, משקוף מקושט בציורי רמון, אתרוג ]הדר האתרוג[ ועלי הצמח קוציץ סורי ]אקנתוס[ בימי הבינים נקרא בפי הערבים, שוק אל יהוד ]=קוץ היהודים[. במשקוף הפנימי חקוק ציור של עלי קוציץ סורי ]אקנתוס[. חוקר צרפתי מצא בה ]1869[ קטע של גלוסקמה, ועליו חרות בעברית ׳יצחק׳ ]שמור במוזיאון לובר בנריז[. סביב המערה, מערות קבורה חצובות רבות, שהן חלק מבית קברות גדול, שהשתרע על פני הרכס. אחת מהן, מכונה

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר