י

עמוד:398

■ יחדו מקום, במחוז הדרום, בנפת באר שבע, באזור גרר. כ 5 ק״מ מדרום מזרח לנתיבות, מדרום לתדהר, מצפון לברוש. דרך ראשית ,25 בקטע צמת גילת - צמת הגדי, בק״מ ה 202.04 פנייה מזרחה לדרך מקומית .2544 שם סמלי, בהוראה שאולה, בעקבות הכתוב בספר ׳ישעיהו׳: ״אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדו״. )שלושת היישובים, ששמותיהם לקוחים מפסוק זה, ברוש, תאשור ותדהר, סמוכים זה לזה.( מרכז כפרי ליישובים, ברוש, תאשור ותדהר. ■ יחיעם קבוץ, במחוז הצפון, בנפת עכו, באזור יחיעם. כ 10 ק״מ ממזרח לנהריה, כק״מ אחד מדרום לגעתון, מצפון לנחל יחיעם. דרך ראשית 89 בקטע צמת כברי - מעלות, בק״מ ה ,7.2 בצמת אשרת, פנייה דרומה לדרך מקומית 8833 וממנה, בק״מ ה 3.9 בקירוב, פנייה דרומה. נקרא על שם יחיעם ויץ. נהרג בפיצוץ גשר הרכבת ליד אכזיב, ב׳ליל הגשרים׳. הוקם על אדמת קק״ל ובסיוע ׳קרן היסוד׳. מייסדיו, חברי גרעין ׳ניר׳, בני הארץ, וחברי גרעין ׳1 במאי׳, עולים מהונגריה. בחלוף הזמן הצטרפו אליהם עולים מדרום אמריקה. ב׳מלחמת השחרור׳ התבצרו מתיישביו במבצר מהתקופה הצלבנית, והמקום היה מנותק יחד עם יתר יישובי האזור. ׳שירת יחיעם׳ ניסתה להגיע אליו. בתחומו, עתיקות )מצודת גדין: מצודה, חציבות וחפיר, יסודות של חומות קדומות יותר, שברי נסיפס. במרכז השטח הבנוי, שריד מרשים מהתקופה הצלבנית - מגדל חזק בעל סגנון בנייה שונה משאר המבנים. שרידים אחרים מהתקופה הצלבנית: קמרון מוארך )ממערב למגדל המזרחי(, חומת אבני גזית, מבנה תלת קומתי ובו שני קמרונות מחודדים ומערכת קמרונות עם חרכי ירי. ייתכן, ששער המצודה בנוי על גבי שרידים מהתקופה הצלבנית. מדרום מזרח למצודה נחשפו שרידי אתר רומאי )מצודה?(, ובסמוך לה נחשפו שרידי מנזר או חווה מהתקופה הביזנטית: קירות, נסיפסים וחלקים ארכיטקטוניים שונים )של כנסייה?(. מצודת גדין )שמה בעקבות השם הערבי קלעת ג׳דין, שמשמעו מצודת הגיבורים( היא חווה מבוצרת מהתקופה הצלבנית, שהידיעות עליה מועטות: בשנת 1208 נמסרה על ידי מלך הממלכה הצלבנית לידי ׳אבירי המסדר הטבטוני׳. )המסדר הזה החזיק גם במצודת מונפור ומבצר המלך בכפר מעיליא(. בשנת 1265 נהרסה המצודה בידי הסלטן ט׳הר אל ביברס. בשנת 1738 נכבשה המצודה מידיו של שיח׳ מקומי, מהד אל חסין, על ידי שליט הגליל הבדואי, ט׳הר )ד׳הר( אל עמר. בשנת ,1834 לפי עדות תושבי הכפר ינוח, התבצרו במצודה הפלחים בעת מרידתם בשליט, מחמד עלי. תותחיו של בנו, שליט עכו, אברהים נשה )באשה(, הפגיזו את המתבצרים במצודה. ב׳מארעות הדמים׳ )1936-1939( שימשה המצודה מקום משכן לכנופיות הערביות.

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא