ט

עמוד:373

העתיקות. הסלטן הטורקי העניק לדון יוסף נשיא את מחוז טבריה, כמקום מקלט ליהודים, חלקו בחכירה וחלקו בחינם )1563(. עקב המלחמות שניטשו בין הבדואים לבין הפלחים, נטשו היהודים את טבריה )1660(. היא נבנתה מחדש בידי השליט המוסלמי ט׳הר אל עמר )1740(. על פי הזמנתו חזרו אליה היהודים. ראשוני המתיישבים החדשים באו אליה מטורקיה וצפון אפריקה ואחריהם באו כמה משפחות מנולין. מפנה מכריע בתולדות היישוב היהודי בעיר חל עם עליית החסידים, תלמידי הבעל שם טוב )בעש״ט( )1777(, אליהם הצטרפו, מאוחר יותר, חסידים מתלמידי המגיד ממזריץ׳ )דב בר(. עליית החסידים נמשכה גם במאה ה .19 יהודיה התקיימו, בעיקר, על כספי ה׳חלקה׳ והעיר נחשבה לאחת מ׳ארבע ארצות הקדש׳ )האחרות: ירושלים, צפת וחברון(. העיר נחרבה ברעידת אדמה )1837( וכ 700 מתושביה נהרגו. הניצולים נטשוה, וחלק מהם חזר אליה ושיקם את הריסותיה. הקמתם של היישובים היהודיים החקלאיים בגליל התחתון )סוף המאה ה 19(, והקמת היישובים בעמק הירדן )ראשית המאה ה 20(, תרמה לקידומו וגיבושו של היישוב היהודי בטבריה. )בשנת 1900 נמנו בעיר כ 4,000 נפשות, מתוכם כ 2,600 יהודים.( בשנת 1912 נבנתה השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה, שכונת אחוה, במבואותיה הדרומיים של העיר. בשנת 1920 הוקמה, במדרגה במעלה ההר, השכונה החדשה קרית שמואל. בתיה נבנו ברווחה, באיכות בנייה וברמה שלא היתה מקובלת עד אז בארץ. כאן גם רוכזו בתי המלון וההארחה הראשונים. בסוף ׳המנדט׳ נמנו בה כ 12,000 נפשות, מתוכם 7,000 יהודים. ב׳מלחמת השחרור׳ היתה טבריה העיר הראשונה )אפריל 1948( שנכבשה ותושביה הערבים נטשוה. בתום המלחמה התיישבו בה עולים רבים )כ %80 מתושבי העיר הם עולים, שהגיעו אליה אחרי קום המדינה(, והוקמו שכונות חדשות. כיום, משמשת טבריה כעיר נפה ומרכז שירותים עירוניים ליישובי הגליל התחתון המזרחי ועמק הירדן. כלכלתה מבוססת בעיקרה על ענפי התיירות. בתחומה, עתיקות )בית מעון: חרבות יישוב קדום חרסים מהתקופות הרומית וימי הבינים. במקום מזהים את בית מעון או מעון, עיר גדולה ובצורה, בתקופת בית שני ובזמן ה׳תלמוד׳. לפי יוסף בן מתתיהו היתה רחוקה 4 ריס מטבריה. יוסף בן מתתיהו בא לבית מעון כדי לשכנע את זקני טבריה, שיהרסו את היכלו של הורדוס אנטינס שבעירם ]כשגדלה טבריה התרחבה עד לבית מעון[. בבית מעון ישב אחד מ׳כ״ד משמרות הכהנים׳, בית חנה. בני בית מעון נודעו בחריצותם, כמי שמשכימים ומעריבים למלאכתם, לעומת בני טבריה שלא היו משכימין ולא מעריבין. במקום, מגדל תצפית; דרך טבריה - ח׳רבת נצר א דין: דרך עתיקה; ח׳רבת נצר א דין: חרבה עתיקה, נקבת מעיין, אמת מים, חרסים, קיר הבולט מעל פני הקרקע ליד עינות הונא; חרבת קצרה דטבריה: מגדל חרב, שרידי חומות, בריכה, מערות במפנים, מכל מים; חננת אל קסיס: שרידי מגדל, מכל מים מטויח; ח׳רבת אל מע׳רבה: שרידי מבנים על גבי גבעה מעל עין בן זומא; טבריה וחמת: חומת העיר מימי הבינים על מגדליה ושרידי עיר זו. שרידי שתי הערים טבריה וחמת טבריה וחומותיהן מהתקופה הרומית, הביזנטית והערבית הקדומה. שרידים אלה כוללים בין היתר גם בית כנסת בחמת טבריה ובית מרחץ, בתי קברות של שתי הערים הללו ושרידי כנסייה בפסגת הר

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא