ז

עמוד:269

■ זהר ברוכה כפר זעיר, ב׳אוטונומיה׳ )נפת בית לחם(. ממזרח לירושלים, מצפון מזרח לאל עיזריה. דרך אזורית 417 בקטע הר הצופים - צמת אדמים, באל עיזריה פנייה צפונה. משמעות שמו, הגב שבו ברכה או הגב המבורך. ■ זהר ח׳לת אל ג׳מע כפר, ב׳אוטונומיה׳ )נפת בית לחם(. כ 2 ק״מ מדרום מזרח לבית לחם )בית לחם(. דרך ראשית 60 )לשעבר( בקטע צמת גוש עציון - מר אליס, בק״מ ה 75 בקירוב, בבית לחם )בית לחם(, פנייה מזרחה לדרך מקומית .3686 משמעות שמו, הגב שבנו עליו מסגד. מקבץ בתים במפנה המזרחי של זהר ח׳לת אל ג׳מע )נ״ט 697(. ■ זהר ח׳לת אל ע׳מיקה כפר זעיר, ב׳אוטונומיה׳ )נפת חברון(. כ 10 ק״מ ממערב צפון לחברון, ממזרח לאדנא. דרך אזורית 354 בקטע א זהריה - תרקומיא, בק״מ ה 25 בקירוב, באדנא, פנייה מערבה. משמעות שמו, גב העמק העמוק, הנמוך. מקבץ בתים בנ״ט .498 ■ א זהריה ]א טהריה/א ד׳הריה[ עירה, ב׳אוטונומיה׳ )נפת חברון(. כ 16 ק״מ מדרום מערב לחברון, כ 8 ק״מ מצפון למיתר, מדרום לדומא. דרך ראשית 60 בקטע צמת שקת - חברון, בק״מ ה .8-29 לפי הסברה, נקרא על שם ט׳הר אל ביברס, בזמנו )אולי( הוקם היישוב. לפי סברה אחרת, נגזר השם מהמלה זהר )=גב(, לציון מיקומו הטופוגרפי על שלוחה דרומית מערבית של הר חברון. בנייה על גבי שרידים קדומים )אבני בנייה בשימוש משנה בבתיו. ממערב לו, בורות, מערות, גתות וקברי סלע, קבר מתקופת מלכי יהודה, חרסים מהתקופות הברזל, ההלניסטית, הרומית והביזנטית(. בתיה נמוכי קומה ובנויים אבן נרי מקומית. גגותיהם כנות חומר מעוגלות. )מצמיחות בחורף עשב ופרחים. וצאן רועה בהם.( בתקופה העות׳מנית היתה קשורה בבריתות עם בדואים מאזור באר שבע ובית גברין, ולא אחת נערכו בתחומה קרבות בין הקבוצות היריבות. משמשת כמרכז הר חברון לשיווק בהמות. )בעבר התקיים בה ]בימי רביעי וחמישי[ שוק בהמות ]בקר, צאן, בהמות[ אליו היו מגיעים סוחרים וקונים מכל הר חברון וסביבתו.( ■ זהר קתית כפר זעיר, ב׳אוטונומיה׳ )נפת חברון(. מצפון לחברון, בדרום מערב חלחול, מצפון לאל חסכה. דרך ראשית 60 בקטע חברון - צמת גוש עציון, בק״מ ה 53 בקירוב פנייה מערבה דרומה. משמעות שמו ומקורו עלומים.

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא