|
|
עמוד:259
בהקמתה תוכננה לארבעה אזורים: ׳אזור א׳ - על שפת הים. מקום לווילות, למגרשי שעשועים וספורט. אזור ב׳ - עיר, מגרשים לבתים וחנויות. אזור ג׳ - שכונה חקלאית על ידי העיר. אזור ד׳ - מושבה׳. כשלוש שנים אחרי היוסדה היו בה 138 משפחות )כ 600 נפשות( ועוד כ 200 ׳פועל ופועלת׳. בשנת 1929 נקלעה החברה הבונה למשבר כספי קשה ומשרד ההוצאה לפועל של ׳המנדט׳ פרסם בעיתונות הארצית את המודעה הבאה: ״שם התובע: אשר פירס. שם הנתבע: קהילת ציון אמריקנית. תיאור הנכס: מושבה שלמה, ידועה בשם הרצליה, שייכת למחוז יפו. בה בקירוב מאה וחמישה עשרה בתי אבן, ארבעים פרדסים... עומדת לממכר פומבי לשם כיסוי החוב, שמגיע ממנה, בסך 2,704 לי״מ )לירות מצריות(״. ׳קרן היסוד׳ נחלצה לעזרת המושבה ופרעה את חובותיה ובתמורה הועברו נכסי המושבה ל׳קרן היסוד׳. מכאן ואילך התגברה המושבה על קשייה, התרחבה והתפתחה. )במפקד שנת 1931 היו בה 1,210 נפשות, ובמפקד 1948 היו בה 5,287 נפשות.( בחלוף הזמן סופחו לתחומה שכונות ומקומות ובשנת 1960 הוכרזה לעיר. בתחומה, עתיקות )גלילות: חציבות בסלע, יסודות, מערות, שרידי רצנת נסיפס, בית בורסקאי, בית טבילה, קברים. לפי הסברה, היה בו בימי הבינים יישוב שומרוני. השם גליל ים נזכר בספרות השומרונית הקדומה, כמקום ששומרוני קיבלו כאחוזת נחלה; הרצליה ב׳: מתקן של בריכות מים, גתות, בתי בד, קברים, מחצבה מהתקופות הרומית והביזנטית; הרצליה ג׳: מחצבות, רצנת נסיפס, קברי סלע, מכל מים, נקבה חצובה, בית בד, מערות מהתקופות הרומית והביזנטית; סידנא עלי: מקם מימי הבינים של קדוש ]ולי[ במסורת המוסלמית. לפי מסורת מוסלמית, קברו של לוחם מוסלמי, עלי אבן עלים, שהשתתף בקרבות עם הצלבנים באנולוניה ונהרג במקום זה. בדורות קודמים האמינו יהודים ושומרונים, שפה קברו של עלי הכוהן הגדול ששירת במקדש שלה. במפה עברית מצוירת ]1875[ מסומן במקום סידנא עלי, משכן שלה. מבנה המקם, בניין גדול עם חצר וצריח. הכניסה אליו מצד צפון. סביב החצר המרוצפת, חדרים רבים. באחד מהם, בחדר חסר גג, מצבת הקבר של סידנא עלי. סמוך למצבת הקבר, כתובת ערבית המפליגה בשבחו של מקים המקם ]היתה קבועה מעל הכניסה למקם. בשנת 1926 הועברה למקומה הנוכחי בידי אנשי המועצה המוסלמית העליונה[. השופט הירושלמי, מוג׳יר א דין ]המאה ה 15[, מזכירו רבות וקורא לו משהד ]מקדש[, כמקום שנפל בו שהיד ]קדוש[: ״...וכאשר חנה אל מלך א טהר ביבר בארסוף, ביום כיבוש יפו, ביקר במקדש הזה, נדר נדרים והקדשות, והתפלל על קברו. ואלה זיכהו לכבוש את הארץ. ובכל שנה יש לו ]לסידנא עלי[ עונת עליית רגל בזמן הקיץ. אליו באים אנשים מערים רחוקות וקרובות, ונאסף שם המון רב, לא יספרם כי אם אללה לבדו. ומוציאים כספים רבים... ובזמננו מונה מפקח עליו שמס א דין אבו אל עון... מעזה... תושב ג׳לג׳וליה... הוא בנה את המקדש... ציפה בשיש את המצבה הנעלה בשנת 886 ]1481 לסה״נ[. מקודם היתה המצבה עשויה עץ. הוא חפר את הבאר אשר בחצר... עד שהגיע אל מי המעיין. אחרי כן בנה מצודה מעל האולם המקומר, מצדו המערבי, לשם מלחמות מצווה ]א ג׳יהד[ למען אללה, ושם בו כלי מלחמה להילחם בפרנקים ]בצלבנים[... ועשה עוד מיני בנייה ומעשים טובים אחרים. ונפטר השיח׳ שלנו... בעיר
|
|