ד

עמוד:241

מזרח( ושרידי שני מגדלים בקצות המחדר )דיק(. בגבעות, ממערב ומצפון למצודה, שרידי מערכת מצור בנויה מחדר )דיק(, מגדלים. )הוקמה, ככל הנראה, בידי יוחנן הורקנוס, בעת שצר על המצודה(. בשנת 1873 גילו אנשי ׳הקרן לחקירת ארץ ישראל׳ את שרידי המצודה ומערכת המים האופיינית למצודות בית חשמונאי במדבר יהודה. )יש המזהים את המצודה עם תרכס או עם טאורוס הנזכרות אצל יוסף בן מתתיהו כמצודות באזור יריחו.( המצודה מימי בית חשמונאי נבנתה )135 לפנה״ס( כחלק ממערכת ביצורי המדבר בתקופת בית שני. יוסף בן מתתיהו מספר על שמעון החשמונאי שירד עם בניו ליריחו באחד ממסעותיו והתארח אצל חתנו, תלמי בן חבובו, שהיה שר הצבא של בית חשמונאי בערבות יריחו: ״ויקבל אותם בן חבובו במרמה אל המבצר דוק אשר בנה ויעש להם משתה גדול ויחבא שם אנשים, וכאשר השתכר שמעון ובניו, קם תלמי ואשר אתם ויקחו את נשקם ויבואו אל שמעון אל המשתה וימיתו אותו ואת שני בניו ואחדים מנעריו״. מכאן נלחם תלמי בן חבוב, ביוחנן הורקנוס שצר עליו, ולבסוף נס מפניו והמצודה נפלה לידי יוחנן הורקנוס )בכך ביסס את שליטתו על אזור יריחו ועל המבוא המזרחי של ירושלים(. בעלות הורדוס אנטינס לשלטון הוא ירש את המצודות מימי בית חשמונאי ובתוכן גם מצודה זו )אולי נקראה בזמנו בשם אחר(. בזמן ׳המרד הגדול׳ נתפסה המצודה בידי הקנאים והוכנעה ונהרסה בידי הרומאים )68 לסה״נ(. על שרידיה הוקם מנזר ביזנטי )340 לסה״נ( וכאשר הוא נהרס בידי הפרסים )614 לסה״נ( נשאר המקום בשמננו עד ימינו. בשנת 1914 החלה הכנסיה היונית אורתודוקסית לבנות במקום כנסייה )׳כנסיית הפיתוי השלישי׳(. בנייתה הופסקה עם פרוץ ׳מלחמת העולם הראשונה׳ ומאז לא הושלמה. )במקום נותרו שרידי עמודים וכותרות, יסודות בצורת צלב וחומה רבועה, הבולטת למרחוק(. ■ דיר רזח כפר, ב׳אוטונומיה׳ )נפת חברון(. כ 8 ק״מ מדרום מערב לחברון, כ 4 ק״מ ממערב ליטא )יוטה(, כ 3 ק״מ מצפון לעתניאל. דרך ראשית 60 בקטע א זהריה - חברון, בק״מ ה 39 בקירוב פנייה מזרחה. משמעות שמו ומקורו עלומים. הגרעין הישן בנוי על גבי חרבה )נהרסה עקב הבנייה והעיבוד. מערות קבורה עם דרומוס, המשמשות לאחסון(. ■ דיר רפת)א2 מקום, במחוז ובנפת ירושלים, באזור שפלת יהודה. כ 4 ק״מ ממערב צפון לבית שמש, כ 2 ק״מ ממערב צפון לצרעה, ממערב לגבעת שמש. דרך ראשית 38 בקטע צמת האלה - בית שמש, בק״מ ה 19.61 פנייה מערבה לדרך מקומית .3838 נקרא בעקבות הכפר הערבי שננטש, רפת. מנזר, כנסייה, משק חקלאי ובית ספר יסודי עם פנימייה, השייכים לאנטריארכיה הקתולית לטינית בירושלים )כמו גם מבני גבעת שמש הסמוכה(. במקום מתגוררים כמה נזירים, רובם איטלקיים, וכמה נזירות חברות ׳מסדר דורותיאה הקדושה׳.

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא