ג

עמוד:210

■ געתון קבוץ, במחוז הצפון, בנפת עכו, באזור יחיעם. כק״מ אחד מצפון ליחיעם, ממערב לעין יעקב. דרך ראשית 89 בקטע צמת כברי - מעלות, בק״מ ה ,7 בצמת אשרת, פנייה דרומה לדרך מקומית .8833 נקרא בעקבות שמה של געתון )רגעתן(, מקום מובלע בגבול הצפוני של ׳עולי בבל׳. מוצע לזהותו בחרבת געתון. געתון נזכרת בתעודות מהתקופה הצלבנית בשם ’Jazon Jashun ’,Jasson כאחוזה השייכת למבצר המלך במעליא ואחר כך לאכזיב. נחל געתון )ודי ג׳עתון( נקרא ב׳תלמוד׳ מי געתון או נהר לדרומה של אכזיב )כזיב(. בשם זה השתמשו לציון גבולה הצפוני של ארץ ישראל בכל הנוגע לשביעית ולדמאי. מקור הנחל נקרא ב׳תלמוד׳ ריש מיא דגעתון )ריש מעון רגעתן(. )ראשיתו של נחל געתון למרגלות הר אגר והר בטח, ממערב למעונה. אורכו כ 19 ק״מ. שטח אגן הניקוז 37 קמ״ר. סופו בהים התיכון, בחוף נהריה ]חוצה את מרכז העיר[.( מייסדיו, חברי תנועת ׳השומר הצעיר׳ מהונגריה. קודם להתיישבותם שירתו בנלמ״ח. בחלוף הזמן הצטרפו אליהם גרעינים ממקסיקו, מארגנטינה, מאורוגווי ומהארץ. ממערב צפון, חרבת געתון, חומות חרבות, מזוזות, מקם כנתי, אבנים מסותתות מפוזרות, קברים. בדורות קודמים היתה בה אחוזה חקלאית, בבעלות ערבי נוצרי תושב בירות. ■ גפן מושב, במחוז ובנפת ירושלים, באזור שפלת יהודה. כ 8 ק״מ ממערב לבית שמש, מדרום מערב לתירוש. דרך אזורית 383 )בעתיד, דרך ראשית 39( בקטע צמת רא״ם - צמת )מחלף( עזקה, בק״מ ה 8.3 בקירוב פנייה מזרחה. שם סמלי ציורי, לציון אחד משבעת המינים, גפן היין, שנשתבחה בה ארץ ישראל, ובעקבות ה׳מדרש׳: ״אומה זו כגפן נמשלה״. מייסדיו, עולים ממרוקו. ■ ג׳פנא כפר, ב׳אוטונומיה׳ )נפת רמאלה(. כ 5 ק״מ מצפון לרמאלה, כק״מ אחד מדרום מערב לעין סיניא, ממזרח לביר זית. דרך ראשית 60 בקטע רמאלה - צמת תנוח, בק״מ ה 108.56 פנייה מערבה לדרך אזורית .456 משמעות שמו בערבית ספרותית, גפן. סביבתו עשירה בכרמי גפן היין, מטעי זית ותאנה ]פיקוס התאנה[ ומכאן אולי מקור שמו. כרמי גפן היין הרבים, שאינם אופייניים לשומרון, נזכרים כבר במקורות שמימי הביניים. בכל התיאורים מתואר המקום ככפר ציורי עטור בגפנים. מוצע לזהותו עם גופנה )גפנה, גופנין, בית גופנין, גופנית, ומקודם עפני ]העפני[(, עיר יהודית גדולה בזמן בית שני, אשר שמה נשתמר בשם הערבי. רבי אשתורי הנרחי )המאה ה 14( מזכירה: ״בית גופנין וקורין לו ג׳ופנה, ועוד היום הוא מקום גפן״. בגופנה ישבו משפחות רבות של כוהנים. מסופר ב׳תלמוד׳ ״שהיו בה שמונים זוגות אחים

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא