ג

עמוד:199

פנייה מזרחה. נקרא בעקבות שמה של גנוסר שב׳תלמוד׳ )גיניסר, לפי תעתיק השם מהתקופה ההלניסטית(, עיר על שפת ים כנרת )ים גנוסר(. חז״ל שאלו: ״למה קורא אותה גנוסר? - רבנן אמרו: גני שרים... על שם שנאמר ומנפתלי שרים אלף״. לדעת חכמי ה׳תלמוד׳, שכנה גנוסר במקום העיר כנרת שב׳תנ״ך׳. לפי ה׳תלמוד ירושלמי׳ היו ״שני גינוסרות״. )נראה כי העיר נחלקה לשניים ובכל אחד מהם היה שלטון עצמאי.( לפי הסברה, מקומה של גנוסר בחנות מנים. גנוסר היתה עיר יהודית ובה ישבו חכמים רבים, ביניהם התנא אלישע בן אבויה. יושבי עמק גנוסר גידלו פירות וירקות מבכירים. ׳סוכת גינוסר׳, היא סוכת האיכר, בה הוא יושב עם משפחתו, בעונת הפירות והירקות )היתה פטורה ממעשרות(. יוסף בן מתתיהו משבח את פוריותה: ״והיא נפלאה בתכונתה וביופייה. ואדמת הארץ הזאת שמנה, ועל כן לא יחסר בה כל צמח האדמה ויושביה נטעו בה כל מיני מטעים. כי מזג האוויר הטוב נוח לצמחים שונים זה מזה. ופה צומחים לאין מספר אגוזים, הדורשים להם קרה יותר מכל הנטעים. ועל ידם עולים תמרים, היונקים את להט השמש. ובקרבת אלה ואלה גדלים עצי תאנים ועצי זיתים, אשר יפה להם האוויר הממוצע. עד יאמר האומר, כי הטבע חגר את כל כוחותיו, לחבר מפה את כל המינים השונים הנלחמים זה בזה. וגם תקופות השנה מקנאות אשה ברעותה. וכל אחת רוצה לכבוש את הארץ לעצמה״. עמק גנוסר קשור בחייו של ישו, שבילה באזור זה בלווית תלמידיו. )ב׳בית אלון׳ מוצגת סירה מזמנו של ישו שנחשפה בחוף ים כנרת.( בראשית התקופה הערבית נבנה בבקעה ארמון חורף לחליפי דמשק, ובה עבר נתיב השיירות בין סוריה לבין מצרים. נזכרת בתיאור מסעם של משה מונטפיורי ואשתו יהודית, מצפת לטבריה, כשהם רכובים על סוסים. העמק שהיה מיושב בדורות הקדומים, היה נטוש בדורות האחרונים. התגוררו בו בדואים שחיו על גידול צאן ועל שוד. בשנת 1910 הוקם בעמק היישוב היהודי הראשון, המושבה מגדל ואחריו הקיבוץ גנוסר. הדרך החוצה את העמק )דרך ראשית 90( נסללה בראשית ׳המנדט׳ )1921( , בידי חלוצים יהודים חברי ׳גדוד העבודה׳. הקיבוץ הוקם על אדמות ניק״א. מייסדיו, קבוצת חברי תנועת ׳הנער העובד׳. ראשית התארגנותה של הקבוצה בבית החינוך לילדי עובדים בתל אביב, שנקרא אז בקיצור ׳בית החינוך׳. רובם המשיכו לימודיהם בבן שמן, שם הצטרפה אליהם קבוצה מחניכי הכפר, ויחד יצאו )1934( להכשרה בכנרת ובדגניה. משם עברו למושבה מגדל, למחנה הכשרה של ׳הסוכנות׳ ונקראו אז ׳קבוצת הנוער במגדל׳. בשנה הראשונה להיותם במגדל הצטרפו אליהם בודדים. בשנת 1935 הצטרפו אליהם שתי קבוצות הכשרה של תנועת ׳הנער העובד׳ מעין חרוד ומגבעת ברנר והקבוצה מנתה כ 50 חברים. בקבוצה פרץ ויכוח נוקב בדבר הצטרפותם לתנועה התיישבותית וכשלא הגיעו להסכמה החליטו לא להצטרף לשום תנועה. בשנת 1936 הצטרפה אליהם קבוצה של ׳עלית הנער׳ מגרמניה שקיבלה את הכשרתה בתל יוסף. בשנת 1937 החלה ההתיישבות במיקום הנוכחי, תוך ויכוחים ומחלוקת קשה בינם לבין ניק״א, ׳הסוכנות׳ ו׳המרכז החקלאי׳ ובין אלה לבין עצמם. יותר מ 10 שנים נמשכה המחלוקת וכל אותה עת לא הוכרה גנוסר כיישוב רשמי. במשך כמה שנים אף הושמטה מהמפות הרשמיות. עם

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא