א

עמוד:67

בתל אשקלון ]פרק אשקלון[(; האלה דרקאתו )עתראתה( בעלת פני האשה וגוף של דג. )היונה והדג היו קדושים בעיני תושבי אשקלון באותה עת. על המטבעות הוטבעה היונה כסמל. החכם היהודי ידידיה )פילון( האלכסנדרוני מספר, בתיאור מסעו ממצרים לירושלים, על ביקורו באשקלון: ״וראיתי בה מספר עצום של יונים ברחובות ובכל בית... אכן הציפור מאולפת, אינה מפחדת והיא אינה רק מרחפת על הגגות ונכנסת לבתים אלא גם מתקרבת אל השולחנות שלהם וישנה אחווה גמורה בין התושבים והיונים״. הוא גם מספר על משחק תיאטרון שהיה נהוג בה. זכר למשחק הזה מובא בכתובת יוונית ]221 לסה״נ[.( היוונים באשקלון הוציאו מקרבם אישים שנודעו בתחום הפילוסופיה, הספרות וההיסטוריה. )היסטוריון ביזנטי מספר על ארבעה פילוסופים, שני היסטוריונים ושני סופרים. על שניים מהם, פטולמאיס ואנטיוכוס, נכתבו מחקרים גם בזמן החדש(. הם גם הרבו לצאת מעירם ומצבות זיכרון של אנשי אשקלון נמצאו באיי ההים התיכון וכן ביון ובאיטליה. עם שקיעת ממלכת הסלבקים היתה אשקלון לעיר חופשית. בזמן בית חשמונאי היו מרבית תושביה נוכריים. יונתן החשמונאי השתלט על העיר בעת מסע כיבושיו במישור החוף. שמרה על עצמאותה גם בזמן בית חשמונאי, ובתקופה הרומית היתה לעיר חופשית ובעלת ברית. אשקלון היתה בתקופתה זו תחנה חשובה ב׳דרך הים׳. הרומאים טבעו מטבעות רבות, הנושאות את שם העיר ואת דיוקן אלתה וסימלה )יונה או ספינת משוטים(. הורדוס אנטיפס פיארה במבנים אף שהיתה מחוץ לאזור שלטונו. לפי מסורת אחת נולד באשקלון )73 לפנה״ס בקירוב(, לאביו אנטיפטרוס האדומי ולאמו קיפרוס הנבטית. מכאן גם כינויו ׳הורדוס האשקלוני׳. הנוצרים הקדמונים שנאו את הורדוס אנטיפס, משום שבימי בנו אנטיפה נצלב ישו, והרבו להוציא דיבות עליו ועל בני משפחתו וסיפרו שמוצאה מאשקלון. הוא כונה בפיהם ׳איש קלון׳. בזמן ה׳משנה׳ וה׳תלמוד׳ ישבו בה נוכרים וגם יהודים, אף כי נחשבה מחוץ לתחום הארץ )״עיירות המובלעות בארץ ישראל... כגון אשקלון וחברותיה״. הגנים שהיו ליד אשקלון, הם הנקודה הסופית של המקומות המובלעים בתחומי ׳עולי בבל׳. ב׳תלמוד׳ נזכר מקום בשם קבר גדול, בגבול הצפוני של תחום אשקלון. לפי הסברה, הכוונה לאחת ממערות הקבורה שמצפון לאשקלון.( על טיבם של יחסי השכנות בין יהודים לנוכרים מעיד הסיפור הבא: ״מעשה בשתי נשים לא יהודיות שהיו באשקלון והיו מריבות זו עם זו, אמרה אחת לחברתה כאשר רבו זו עם זו: אינך הולכת מפה, את שפניך כמו של יהודיה! אחרי ימים התרצו זו לזו. אמרה לה: על הכול מחול ונסלח לך, אלא על מה שאמרת שפניך כמו של יהודיה - על זה לא מחול ולא נסלח לך״. חז״ל מספרים על כלים מיוחדים שנקראו על שם אשקלון, ביניהם ׳הכדום האשקלוני׳ )כלי להוצאת חפצים שנפלו לתוך בור(, ׳הזריז האשקלוני׳ )חגורה מיוחדת לבהמות(, וכן ספינה מיוחדת, ׳נדירייא )נדידייא( דאשקלון... שמקצתן בים ומקצתן ביבשה׳, ועל מבנים )בסיליקות( שהיו בה למכירת תבואה. בראשית התקופה הביזנטית התנגדה אשקלון להתפשטות הנצרות ויושביה שמרו אמונים לאלתם - אשה בעלת זנב של דג )בהיכלה נמצאו בריכות לדגים קדושים(.

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא