א

עמוד:36

עורתא. הוקם בפסגת נ״ג ,662 מקומה של ח׳רבת חיה, בה היו עקבות של יישוב קדום. מייסדיו, שמונה משפחות, בוגרות ׳מכון מאיר׳ בירושלים. בחלוף הזמן הצטרפו אליהם משפחות ממקומות שונים בארץ. ■ איתן מושב במחוז הדרום, בנפת אשקלון, באזור לכיש. כ 3 ק״מ מדרום מערב לקרית גת, ממערב לאבן שמואל. דרך ראשית 40 בקטע צמת קמה - צמת פלגות, בק״מ ה 224.1 בקירוב פנייה מערבה. שם סמלי, בהוראה שאולה, בעקבות הכתוב בספר ׳במדבר׳: ״...איתן מושבך ושים בסלע קנך״. מייסדיו, עולים ממרוקו וטוניסיה. ■ איתנים ישוב מוסדי, במחוז ובנפת ירושלים, באזור הרי יהודה. כ 8 ק״מ ממערב לירושלים, כ 1.5 ק״מ ממזרח לרמת רזיאל. דרך אזורית 395 בקטע צמת אשתאול - צמת צובה, בק״מ ה 10 בקירוב פנייה צפונה. שם סמלי, בהוראה שאולה, בעקבות הכתוב בספר ׳מיכה׳: ״שמעו הרים את ריב ה׳ והאתנים מסדי ארץ...״. לפני קום המדינה, היה בו בית יתומים ובית ספר חקלאי של ה׳מועצה מסלמית עליונה׳, דיר אל עמר )על שם קדוש ]ולי[ מוסלמי(. אחרי המלחמה הוקם בו בית חולים לחולי ריאות שהוסב לבית חולים פסיכיאטרי )בתרומות הקהילה היהודית בדניה(. לבית חולים שני אגפים: איתנים תחתית, בית חולים לילדים. איתנים עלית, בית חולים למבוגרים. בתחומו, עתיקות )חומות חרבות, בורות, מערות(. ■ אכזיב מקום, במחוז הצפון, בנפת עכו, באזור נהריה. מצפון לנהריה, ממערב לגשר הזיו. לחוף הים התיכון. דרך ראשית 4 בקטע נהריה - צמת בצת )צמת משרפות(, בק״מ ה 245 פנייה מערבה. מקומה של העיר הקדומה אכזיב )על שמה נקרא נחל כזיב. ב׳תנ״ך׳ נזכר מקום נוסף בשם אכזיב או כזיב(, עיר על חוף הים בנחלת אשר, שנשארה בידי הכנענים. שמה מובא ב׳כתבת סנחריב׳. בזמן ה׳משנה׳ נודעה בשם כזיב או גזיב )לפי ה׳משנה׳ נמצאת כזיב בגבול הצפוני של ארץ ישראל(. בפי הנוכרים נקראה ,]Ecdeppaק Ecdippa Ecdippon )אכדיבה או אכדיבון(. בתקופה הצלבנית )1153( נקראה asale Paci de ertiהu,H אחר כך )1197( ertiהmU asal , ואחר כך )1256(, asal ertהn,I על שם האביר Paci, de ertusהmHu שקיבלה )1104( במתנה מהמלך בלדווין ה .1 שמה נשתמר בשם הכפר הערבי שננטש א זיב.

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא