א

עמוד:17

ממזרח צפון לנוה מיכאל. דרך אזורית 367 בקטע צמת עציונה - צמת גוש עציון, בק״מ ה 0.5 בקירוב פנייה מזרחה. נקרא על שם אביעזר זיגמונד גסטטנר, נשיא קק״ל בבריטניה ומתורמיה הגדולים. מייסדיו, עולים יוצאי פרס וקוצ׳ין. ■ אבירים כפר, במחוז הצפון, בנפת עכו, באזור אילון. כ 2 ק״מ מצפון למעלות, כק״מ אחד ממערב דרום לפסוטה )מפשטה(. דרך ראשית 89 בקטע מעלות - צמת חירם, בק״מ ה 25.5 פנייה צפונה לדרך מקומית 8944 ובק״מ ה ,2 באלקוש, פנייה מערבה לדרך מקומית .8925 נקרא בעקבות שמה של חרבת מצד אבירים. מקור שמה עלום )אולי משום האבירים שהתבצרו במצד(. הוקם במסגרת ׳מבצע המצפים׳, שנועד לעבות את היישוב היהודי בגליל. ■ אבנ״י אית״ן מושב, במחוז הצפון, בנפת הגולן, באזור גולן דרומי. ממערב לנוב, ממזרח לאלי על. דרך ראשית 98 בקטע צמת אפיק - צמת מגשימים, בק״מ ה 30.2 בקירוב פנייה צפונה. נקרא בעקבות ראשי תיבות שמם של שלוש בנות ושלושה בנים, מחברי הגרעין המייסד. הבנות נספו בעלות רכבם על מוקש בשדות היישוב והבנים נפלו ב׳מלחמת יום הכפורים׳ בגולן. ראשיתו )1974-1977( כמאחז נח״ל. ■ אבן יהודה עירה )מועצה מקומית(, במחוז המרכז, בנפת השרון, באזור שרון. כק״מ אחד מדרום מזרח לנתניה )קרית נורדאו(, ממזרח לכפר נטר ולבית יהושע. דרך ראשית 4 בקטע מחלף רעננה - צמת השרון, בק״מ ה ,139.17 בצמת דרור, פנייה מערבה לדרך אזורית 553 וממנה פנייה צפונה. נקראת על שם אליעזר בן יהודה )אליעזר יצחק פרלמן(, מחיה הלשון העברית ומראשוני מעוררי תנועת ׳חבת ציון׳ )ליטא, 1858 ירושלים, 1922(. נקראה תחילה, כפר אליעזר בן יהודה. בחלוף הזמן ובשגרת הדיבור הפך השם לאבן יהודה. בהיווסדה ביקשו לקרוא לה יהודיה )ההצעה נפסלה משום דמיון צלילים לכפר ערבי שהיה אז, יהודיה. כיום, יהוד(. אחר כך ביקשו לקרוא לה מרשליה, על שם לואי מרשל )1856-1929(, משפטן ומנהיג יהודי בארצות הברית שמת באותה עת. הם קיוו בהצעתם, לזכות בסיועה הכספי של יהדות ארצות הברית. ראשיתה כמושבה, מיסודם של חברי הסתדרות ׳בני בנימין׳. הוקמה בפינה נידחת ועל קרקע שממה וחולית. מייסדיה, איכרים יוצאי ׳מושבות הברון׳, התגוררו יחדיו בצריף אחד )שימש קודם לכן כביתן של פולין ב׳יריד המזרח׳ ]1932[ בתל אביב(, וסבלו רבות הן מקדחת הבצות והן מהתקפות שכניהם הערביים. ראשון המתיישבים שהגיע )ביוני

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא