כ

כ

עמוד:482

ראשיתו כחוות פועלים בחצר כנרת. בשנת 1913 הפכה החווה לקיבוץ ובשנת 1929 עבר היישוב למקומו הנוכחי. לפני קום המדינה שימש בסיס לנלמ״ח )פלוגה א׳( ולנלגות שדה )נו״ש(. בשנת 1951 נוסד כאן ׳אחוד הקבוצות והקבוצים׳. בתחומו, עתיקות )קברי סלע מהתקופות הברונזה הקדומה והביזנטית(. במבואותיו, ירדנית, אתר טבילה לצליינים, על גדת נהר הירדן. ■ כנרת)ב2 כפר, במחוז הצפון, בנפת כנרת, באזור כנרות. כ 6 ק״מ מדרום לטבריה, מצפון מזרח לכנרת )קיבוץ(. לחוף ים כנרת. דרך אזורית 767 )בעתיד, דרך ראשית 79( בקטע צמת כנרת - כפר תבור, בק״מ ה 19 בקירוב פנייה צפונה. לעניין השם, ראו ערך קודם. מוצע, לזהות בו את צנברא )צנבראי ]סנבראי[, צנבריי, גנבריס(, עיר מבוצרת בזמן בית שני, הנזכרת ב׳תלמוד׳. אסנסינוס חנה בה במלחמתו על טבריה. הצלבנים לחמו על צנברא, והיא נקראה במקורותיהם Baria Sane . בתחילת ימי הבינים שימש המקום מעון חורף לחליף אל מעוויה ואחריו גם לחליפים אחרים מבית אומיה. לפי סברה אחרת, מוצע לזהות בחצר כנרת את גובתא )גופתא דאריח(, מקום קרוב לבית ירח, הנזכר ב׳תלמוד׳ וב׳מדרש׳. לפי סברה זו, גובתא היא הגבעה שעליה היתה בנויה המצודה של בית ירח. ראשיתו כמושבה מייסודה של חברת ניק״א. על לפי דרישת ניק״א התקבלו למושבותיה בגליל התחתון בני איכרים מהמושבות הוותיקות ביהודה ובשומרון, ופועלים שכירים שעבדו במשקי האיכרים והצטיינו בעבודתם. הרכב זה, שהיה מקרי, גרם לכך שבארבע שנותיה הראשונות של כנרת התחלפה כל אוכלוסייתה, למעט משפחת יזרעאלי )רובין(. במקומם באו צעירים חלוצים, בני ה׳עליה שניה׳. מאז ועד היום, במשך כ 80 שנה, לא נטשה שום משפחה את המקום ולמרביתן יש בנים, נכדים ונינים הממשיכים להתגורר בכנרת. בשנות החמישים הוקמה בו מועצה מקומית וזו פועלת לשימור אופיו הכפרי של המקום, ולשחזור ושימור אתריו הקדומים )רחוב הראשונים, חצר כנרת ועוד(. במבואותיו, חצר כנרת, הוקמה )1908( על אדמת קק״ל ובכספי ׳הסוכנות׳. החווה החקלאית הראשונה שהוקמה על אדמת קק״ל. כאן נולד רעיון הקיבוץ וכאן גם הוגשם. כאן הוקם ׳משק הנועלות׳ הראשון וחוות הלימוד לנערות, שנועדה ״למלא את החסרון בפועלות מנוסות המורגש בארץ. החווה צריכה להקנות לצעירות ידיעה בכל מקצועות המשק שהאשה יכולה להתמחות בהם, כדי שתוכלנה לקבל עליהן הנהלת מטבחים לפועלים וסידורם, סידור קבוצות לגידול ירקות וליתר מקצועות המשק, שעל ידן תוכלנה לעבוד ולהתקיים הפועלות החדשות שנכנסות לארץ״. מכאן יצאו גרעינים להגשים את רעיון הקיבוץ. כאן נוסד )1916( ׳המשביר׳ וממנו צמחו ׳המשביר המרכזי׳ ו׳המשביר לצרכן׳. כאן חיו ופעלו ברל כצנלסון, אהרן דוד )א״ד( גורדון ואחרים. כאן עבדה וקיבלה את השראתה המשוררת רחל. המקום הוכרז כאתר לאומי; במרכזו, רחוב

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר