|
|
עמוד:9
אתה , " ברור שיש צורך בדרישות ייחודיות לחינוך האדם היהודי לפי החוג החברתי-תרבותי שהוא חי בו . באופן טבעי , הדקונסטרוקציה של ההומניזם המערבי צריכה להיות מלווה בבחינה מחדש של שיטותיה ומטרותיה של המערכת החינוכית המיושמת . ונדמה כי מנקודת מבט זאת , צריך לנסח את מטרת החינוך המודרני : החיפוש אחר האמת כדרך חיים , לא כידע אבסולוטי . הקורא יבין את הקשר ההדוק בין ניתוח מושג האמת לבין החשיבה הביקורתית על הקשר מורה-תלמיד כדי לשמור בראש ובראשונה על ערנות החיפוש אחר החכמה הנדרשת לרדיפה אחרי הישועה ולשיפור האנושי שבאדם . האם החינוך , להבדיל מן האילוף והאינדוקטרינציה , אינו ביסודו סימן אימננטי לאמון בפוטנציאל הטמון ביצור האנושי להיות שונה ממה שהוא ? שאלת החינוך היא בעצם פועל יוצא של תהייה על האדם , על התכנית שהוא מוביל ועל האפשרות להבטיח את הצלחתה על ידי פתיחות למציאות אחרת , לפריצת מציאות אחרת . מדובר באמונה ביכולתו של תלמיד לחדש הוראה של מורהו , אם הנסיבות דורשות זאת , בלי להפנות עורף להמשכיות הדורות . ליהודי בן זמננו , הצעות מעין אלה , הנענות לאתגר שהאנושות מתמודדת עמו היום , אינן יכולות להתעלם מן האירועים ההיסטוריים שאירעו לעם ישראל בעת החדשה . העם היהודי עד למונותאיזם המתרחק מן הסדר של הטבע , הנחשב כמוחלט היחיד ומלומד ניסיון על ידי החוויה הדרמטית של גלות בין העמים , השב כיום לתחייה בארצו , ארץ ישראל . עקב קיומו הייחודי , עם זה מאפשר לנו להבין עד כמה המטפיזי משולב בפיזי , ומדוע ההיסטוריה של בני האדם אינה רק אוסף של עובדות אלא גס יצירה וגורל . השער השלישי של חיבור זה עוסק בתרומתו של המונותאיזם העברי לאנושות החיה כעת תחת האיום של הרס טוטלי , בדרישה שלו ללימוד מסור של התורה ובתקוותו היסודית בחיוביות של ההתהוות והאמונה באפשרות לחזור בתשובה . הוא אינו קורא לוויתור על העולם . להפך , הוא קורא להנאה לגיטימית ממשאביו ולאחריות מחייבת כלפיו . לאור העובדה שכמעט במהלך כל ההיסטוריה שלו ניצל העם היהודי מאיום . 8 קאנט , חינוך
|
|