|
|
עמוד:2
לכדי נתון היסטורי מוגדר . הוודאויות הישנות הוחרבו עד היסוד על ידי האידיאולוגיות הטוטליטריות והמשטרים הטוטליטריים . אלה גרמו ליצירת תת-אנושות שהחזירה את האדם למדרגת חיה ואף צמצמה אותו עד כדי היותו עצם בלבד . ביטויה המובהק ביותר של עליית הניהיליזם הוא רמיסת הרוח האנושית על ידי המדינות הטוטליטריות . ואולם הסכנה רובצת גם לפתחן של הדמוקרטיות המודרניות , מפני שבחתירתן לייסד חברה הפוסלת את מושג האמת והקדשתן את עצמן לרלטיביזם , הן עלולות ליהפך בכל נקודת זמן לטוטליטריזם נסתר ואף גלוי . גילוי ראשון של תהליך זה נגלה לעינינו בשלילת הפרט האנושי , שאינו עוד נתין של ההיסטוריה אלא חומר פשוט הנתון לחסדיהם של חוקי הכלכלה העולמית ולפיתוח הביו-טכנולוגי . אכן , סביב בעיית מצבו של הפרט בחברות הטבעיות ומתוך הערך האונטולוגי של הפרט הנפרד מתגבשת הבעיה היסודית של העולם הפוסט-מודרני . כדי לפרוץ את מחסום הקיום כיצירה בלבד , האדם פוסל בשם דרישה הולכת וגוברת לאוטונומיה כל התייחסות למה שחיצוני לו . ההומניזם המודרני , המתרחק מן ההדהוד המוסרני של ההומניזם הקלסי , חותר להגדיר את האדם מתוך עצמו ולשחרר אותו מכל שעבוד . את יעילות החופש שלו הוא מבטא רק ברצון הסובייקטיבי . ואולם המימוש המופרז של החופש של האדם מוביל בדיוק למצב הפוך : ההפרדה בין האדם לבין שאר היצירה הולכת ומצטמצמת ואף נעלמת . המרחק בין האדם מצד אחד לבין החי והדומם מצד שני הולך ומתגמד , והאדם מוצא את עצמו הולך ופוחת , עד שהוא נהפך לחפץ . היומרה לריבונות מוחלטת של האדם סופה להביא לידי אכזבה המטביעה אותו באימננטיות מרדדת שאין בה לא אופק ולא ייעוד , וכמובן אף לא נשגבות . היא מובילה את האדם בעיקר למשבר של גבולות הגורם לו לאבד את חוש המידה , את הצורך הראשון במעלה לשמר את ייחודו , את האחרות שלו . כתוצאה מכך , נכחדת מעולמנו כל יזמה והתלהבות למימוש מטרה חיצונית העשויה להעניק משמעות לקיום ומתבטלת כל תחושת אחריות . האדם נמלט מזהותו העמוקה ונופל לתוך אנונימיות של עולם . 2 ראה לוי , הזהו אדם . מן העדויות הללו עולה שהמטרה ששאפו אליה הנאצים במחנות הריכוז הייתה למנוע מן האדם את אנושיותו , את צלם אנוש שבו .
|
|