|
|
עמוד:12
הארמי העברי שהתחיל העם להשתמש בו בימי גלות בבל . תרגום זה לא היה מילולי , כי אם כלל תוספת ניאוריט ומדרשים נהתאם להתפתחות התורה שבעל פה . לפי עדות ספר דברי הימים ( ב לד , יג , ( שימשו תלויים גם כסופרים שהעתיקו את כתבי הקודש ושמרו אותם מכליון . קרוב לודאי שגם מעמד הסופרים בימי בית שני היה בעיקרו מורכב מלויים שתפקיד חינוך העם עבר לידיהם מידי הכהנים הצדוקים ששוב לא גילו עניין בהפצת התורה בין השכבות הרחבות של העם . עם זה אין לשער שידיעת אומנות הכתיבה היתר . נפוצה ביותר בין המוני האומה . סופרים או לבלרים מקצועיים היו מעטים . ובפירוש נאמר שבעיר יעבץ ישבו "' משפחות סופרים" ( דהי"א ב , נה ) — ראייה מכרעת שמקצוע זה היה עובר בירושה מאב , לבן . בבית המקדש פעלו הלויים כמשוררים ורישומם ניכר בכמה ממזמורי תהלים , ביהוד במזמורי אסף ובני קורה . ישנן הוכחות שהתקיימו בבית המקדש או על ידו מעין בתי ספר למשוררים מבני לוי , ובהם חונכו התלמידים לנגן "בכלי שיר נבלים וכנרות ומצלתים משמיעים להרים בקול שמחה" ( דהי"א טו טז ואילך . ( לפי מקור מאוחר היו 288 "מלומדי שיר לה ''' ( דהי"א , , כה , ז ) — כולם "מבינים , " ז"א , מומחים באומנותם ומסוגלים ללמדה לאחרים , ואמנם ראוי לציץ שדווקא בקשר עם פעולת החינוך של הלויים נתקלים אנו בפעם הראשונה במלה "תלמיד : " "מבין עם תלמיד" ( שם כה , ח . ( ייתכן שגם "השרים והשרות" שחיברו את קינותיהם על יאשיה" ( דהי"ב לה , כד ) " היו לויים . ( רעיונות חינוכיים גלומים גם בכמה ממזמורי תהלים המעידים על התעניינותם של מחבריהם בענייני החינוך , ביחוד בשטח המסורת הלאומית . 1 מזמורים רבים הוקדשו בחלקם או ברובם לנושאים חינוכיים ' ( ואם נבוא ( 1 אין לזהות את ה"שרות" שבדברי הימים ב' לה , בד עם ה"מקוננות" הנזכרות בירמיה ט , טז ואילך , היות ובקוהלת ב , ח נזכרים ה"שרים ושרות" יחד עם . תענוגות בני האדם . " כמו כן מוצאים אנו את ברזילי הגלעדי טוען שמחמת זקנותו המומלגת שוב אין ביכולתו ליהנות ממאכל ומשקה ומ"קול שרים ושרות" ( ש"ב יט , לו . ( בתקופה יותר מאוחרת כשנתקבל הכלל ש"קול באשה עתה" ( ברכות כה א ) השתדלו להסביר " שרים ושרות" בצורה מדרשית . לפי תרגום יונתן לשמואל ב יט , לו : "כנרין ותושבחן * — פירוש שהיה וודאי מתאים יותר לנוהג בחצר דור המלך . בקוהלת ב , ח התרגום אמנם יותר מילולי : "זמריא וזמריתא , " אולם בין שאר תוספות מדרשיות הוסיף המתרגם . : בבית משתיא דחמרא , " כאילו רצה לומר שרק בבית מרזח יש למצוא דבר מגונה מה , ואילו שלמה המלך לא היה משתמש ב"שרים ושרות . " כאן גם רש"י משתדל להחליש את הרושם של הפסוק על ידי פירוש הקרוב יותר להתקבל על הדעת : » שרים ושרות — מיני כלי זנלר . " ברם , לפי פשוטו של מקרא היו אלה גברים ונשים שהיו מומחים לשירה והיו מזמרים ומנגנים את שיריהם בחצרות מלכים . יוצא איםוא שגם נשים התמחו בשירה כשם שהיו "מקוננות" מקצועיות שלמדו את מקצוען מפי אמותיהן או מנשים אחרות , עיין ירמיה ט , יט . ( 2 עיין תהלים עז , טז כא ; עח ; עט , א'ד ; פ , ט יב ו פא , ו ז 0 / ג , י יב ו . to יט מו j צה , ה יא ו צט , ו ח ; קג , ז , np ? , ה מד , קו ; קיר ; קכו ; קלה , ח יב ן קלו 1 קלז ו עיין גם דהי"א טז , יב כא .
|
|