|
|
עמוד:13
מאמרו של חיים רכניצר "ליאו שטראוס כהוגה תיאולוגי מדיני" מציג את משנתו של שטראוס משלוש נקודות מבט שמשלימות זו את זו , ויחדיו הן מהוות ביקורת על הפוליטיקה המודרנית ומציעות דרך להתגבר עליה . רכניצר פותח בהצגת הביקורת של שטראוס על הליברליזם על בסיס קריאתו את הפילוסופיה הפוליטית של תומס הובס . ביקורת זו מובילה לדיון באופציה האפלטונית של המחשבה הפוליטית , שבאמצעותה שואף שטראוס להתגבר על המודרנה . הוא מציג את הנאורות של הפילוסופיה בכלל , ושל הרמב"ם בפרט - לרבות תפיסתם את הנבואה - כאפשרות בת קיימא . שטראוס מציג את התמות של "החזרה הנצחית" ושל "הרצון לעוצמה" של ניטשה כנקודת הפריצה מתוך המודרניזם אל עבר חידוש אפשרי של רעיון הנבואה הרמב"מי במסגרת טרנס ליברלית . לבסוף , רכניצר קושר את עמדתו של שטראוס כלפי הרמב"ם עם עמדתו כלפי ניטשה וכלפי האפשרויות הגלומות במאבקו במודרניזם . אם כן , לדעת רכניצר שטראוס מנסה להציע קריאה של המודרנה כמעגל של חזרה מתמדת על כינון הריבונות ופירוקה . בנימין פולק , במאמרו "לדבר עם ישעיהו : האימפריאליזם הגואל של פרנץ רוזנצוויג , " בוחן את הפילוסופיה הפוליטית של רוזנצוויג כפי שהתפתחה בימי מלחמת העולם הראשונה לעומת התפיסה המוצגת בספרו המאוחר יותר כלכב הגאךלה . רוזנצוויג מדבר על אימפריאליזם אולטימטיבי שייצור בסופן של כל המלחמות ישות אחת המאחדת את כל מדינות הלאום . עמדה זו , טוען פולק , מעוגנת בכלגב הגאולה , שמציג חזון תיאולוגי פוליטי של התקדמות ההיסטוריה לקראת הגאולה . הסבת תשומת הלב ליסוד התיאולוגי הפוליטי המאגד את משנתו של הרב יצחק ברויאר היא מטרתו העיקרית של מאמרו של שובל שפט "התיאולוגיה הפוליטית של יצחק ברויאר . " בחלק הראשון המחבר דן בביקורת של ברויאר על הריבונות האנושית לעומת הריבונות האלוהית , מתוך התייחסות ספציפית להסתייגותו של ברויאר מהאינדיבידואליזם ולהתנגדותו למדינת הלאום ולציונות . החלק השני עוסק בממד הפוזיטיבי בהגותו של ברויאר , כלומר בהתוויית החיים תחת הריבונות האלוהית בחיי הפרט והכלל . גם אנטי תיאולוגיה פוליטית היא סוג של תיאולוגיה פוליטית נגטיבית - כך טוען אבי שגיא במאמרו "בין האלוהי לדמוני : התיאולוגיה הפוליטית של ישעיהו ליבוביץ . " מאמר זה הוא ניסיון להציג את האפשרויות של תיאולוגיה פוליטית נגטיבית זו ולברר את הגדרת המרחב הפוליטי של ליבוביץ כפועל יוצא של עמדותיו הדתיות דווקא . כדי לבסס את התזה שלו , שגיא מעמיק בניתוח עמדותיו הדתיות של ליבוביץ מנקודת מבט חדשנית ולא שגרתית . מאמרו של אריה נאור "ארבעה דגמים של תיאולוגיה פוליטית : הגותם של יוצאי תנועת העבודה בעניין שלמות הארץ , " 1970-1967 מתאר את יחסם של אנשי תנועת העבודה ל"קדושת הארץ" כצורות שונות של תיאולוגיה פוליטית .
|
|