|
|
עמוד:9
מבוא : אמהות ואמהיות אמיליה פרתי " בפסיכולוגיה של האמהות וריאציות רבות לפחות כמספר האמהות עצמן " ( הלנה דויטש , פסיכולוגיה של האשה . ( במהלך העבודה על הספר הזה שאלתי את עצמי לא פעם למה להתעקש לפרסם ספר על אמהות ? כשנתקלתי בקשיים מסוגים שונים , תהיתי מדוע אינני מוותרת וממשיכה במלאכה בדבקות רבה כל כך . הרי על נושא האמהות יצאו לאור בארץ אין ספור מאמרים , ספרים ושירים , הוצגו תערוכות של ציור ופיסול והוקרנו סרטים . האם יש בכלל צורך בעוד ספר על אמהות ? התשובה היא שנושא האמהות אמנם נוכח מאוד בשיח הציבורי מתקופת היישוב ועד ימינו , אבל על אמהיות עדיין לא נכתב דבר . המונחים אמהות ואמהיות אינם זהים . כבר בשנת 1945 הבחינה הפסיכואנליטיקאית הלנה דויטש בין אמהות , ( motherhood ) ובין אמהיות , ( motheriiness ) ובכך , במובנים רבים , הקדימה את זמנה ( דויטש . ( 1964 האמהות מתארת את היות האשה אם , את היחס בינה לבין ילדיה מבחינה פיזיולוגית , סוציולוגית ורגשית ; ואילו האמהיות היא תכונה המבטאת עמדה רגשית כלפי הזולת וכלפי עצמנו , ללא קשר הכרחי לאמהות ביולוגית . עמדה אמהית יכולה להימצא גם אצל גברים ואצל נשים שלא ילדו . באמהות יש צדדים אפלים וטמונות בה סכנות ; האמהיות מבטאת נתינה המותאמת לצרכיו של הזולת . האמהיות היא בעיניי נושא בעל חשיבות מכרעת לא רק ביחסים בין הורים לילדים , אלא ביחסים הבין אישיים בכלל ובאזורנו בפרט . בעיסוק בנושא האמהות יש משהו מושך ומטריד כאחד : מושך - כי מדובר ביסוד חיינו ; מטריד - בגלל הפער בין פנטזיה למציאות , בין הציפייה לאמהות אידאלית ובין המגבלות ביחס של אמנו כלפינו והמגבלות שלנו עצמנו ביחסנו לילדינו . היטיב לתאר זאת הפסיכואנליטיקאי דונלד ויניקוט , שטבע את המונח " אם טובה דייה : " האם האידאלית , הוא אמר , קיימת בפנטזיה בלבד ( ויניקוט . ( 1995 האמהות היא חוויה אישית ואוניברסלית כאחד . הנושא קרוב לכולנו , גם למי שאינם הורים בעצמם , כי כולנו - גברים ונשים - יצאנו מרחם אשה . מערכת היחסים עם האם היא הארוכה מכל מערכות היחסים שכל אדם חווה בחייו :
|
|