|
|
עמוד:11
יום , הכריז רבי אליעזר לאמור : "העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים " ! ( משנה , ברכות פרק ד , ' ג-ד . ( יותר מחבריו חשש רבי אליעזר מתוצאות קיבוע התפילות העיקריות שהתחולל בימיו בידי חבריו - אבדן המשמעות הרוחנית האמיתית של התפילה . שתי תביעות מפנה אפוא רבי אליעזר אל המתפלל ושתיהן כרוכות זו בזו : העומד בתפילה נדרש להיות מודע לנוכחותו של האל לפניו , ותפילתו חייבת לנבוע מתוך לבו כדרך שאדם מתחנן בפני זולתו . קיימת סתירה מהותית בין תפילת הלב - התחנונים , ובין מעשה השגרה הקבוע ועל המתפלל להימנע מלעשות תפילתו קבע .
|
|