|
|
עמוד:5
שורשיה של מחשבת המהר"ל יונקים מעברו של העם , וענפיה ואמיריה חובקים את כל גורלו של עם ישראל . אין המהר"ל מתעלם ולו לרגע מהתקופה בה חי , ומאחר ומדובר במאה הט"ז , מאה זו קיימת בהגותו בכל שלל המאורעות הדרמטיים שאיפיינו אותה . כל אותם מאורעות שמהם התעלמו בני זמנו בפוזנן , פראג ולובלין — מאורעות שנשכחו , שלא הובנו כהלכה או שאותם לא הכירו כלל — חיו בנפשו של המהר"ל והיו לעצם מהותה של מחשבתו . כך , למשל , היה המהר"ל ער למשבר הגדול שחולל גירוש יהודי ספרד ב1492- ולתחיית קהילות המזרח וארץ הקודש , שבאה בעקבות הגרוש . כך גם היה קשוב להתעוררות הרוח ולזעזועים המשיחיים שגרמו הרבנים יוסף קארו ויעקב בירב בארץ הקודש , ולעומתם דוד ראובני ושלמה מולכו באיטליה . כמו כן אין הוא מתעלם מתסיסת הרנסאנס באיטליה , מיצירותיהם של דון יצחק אברבנאל ושל בנו , לאון העברי , או מספרי הדקדוק של אליהו לויטה או מההומניזם שמפתח עזריה מן האדומים . כך גם בוער בנפשו הלפיד המיסטי שהבעירו יהודי ספרד , ואשר מאז הגירוש המשיך להפיץ את אורו בקהילת צפת . להלן מספר תאריכים , שיסייעו לנו להמחיש כמה ערה הייתה מודעותו של המהר"ל לזמן בו חי , וכמה גדול היה רצונו ללמד את מה שלמד בעצמו ולהעביר לזולת את הידע והמידע שרכש , דבר שבזכותו הוא מצטייר כאחת הדמויות המובילות בדורו , ואולי אף כבעל החזון היחיד בקהילות אשכנז במחצית האחרונה של המאה הט"ז . עם פרסום ספרו של ר' יוסף קארו , "שולחן ערוך , " ב , 1567- ועם יציאתו לאור בפולין ב-ו 57 ו , בליווי פירושיו של משה איסרליש , נפתח דף חדש בעולם המחשבה הרבנית . המהר"ל יצא בתקיפות נגד קודיפיקציה זו של ההלכה , מאחר וראה בה עדות לחולשה אינטלקטואלית ותמריץ לעצלות , שבלאו הכי הלכה ופשתה בישיבות באירופה י כולם מחפשים קיצורי
|
|