|
|
עמוד:4
אמנם מלחמת שלושים השנה , ומרחץ הדמים בזמן מרד הקוזקים של חמלניצקי ( 1648 ) שבא בעקבותיה , פגמו בהתנהלותם השלווה של חיי קהילות אלה , אך לא ערערו לחלוטין את מוסדותיהם . ברם , היו אלה חיים שהתנהלו במעגל סגור , ריכוז כוחות רוחני פנימי , מקומי וזמני , אדיש לעבר ולעתיד , סגור לעולם החיצון . המהר"ל לעומת זאת , על אף קבלתו את רוח זמנו , שאף לפרוץ עולם סגור זה , לפתוח אותו לכל הזמנים , ולהניח לרוחות שהסעירו את יתר העולם היהודי לנשוב בו . הוא ביקש לחל ץ את לימודי התלמוד ממעגלי הפלפול העקרים , להוציאם מכיתות הלימוד , ולנטעם בלבבות . הוא רצה לגאול את עבודת המצוות משממון השגרה ולהפכה לאבן הפינה של תהליך הגאולה . הוא קיווה להעיר את הקהילות מתרדמתן , ולהפוך את חייהן הפנימיים לשותפות בזרם האדיר של המאבק הקוסמי והנצחי שהתורה הטילה על ישראל . שלוש דרשותיו הגדולות של המהר"ל , שהתפרסמו עוד בחייו , ממצות את היצירה הגדולה שטרם יצאה לאור בזמן בו נשאן , ומשקפות את דאגותיו ואת כאביו . אין ספק כי במאה הט"ז לא היה אף מנהיג רוחני , שיכול היה לגולל בפני יהדות מרכז אירופה יריעה כה רחבה וכה מודעת לגורלו הדרמטי של העם , כפי שעשה המהר"ל שעה שדרש ב"קלויז" של פראג או בבית הכנסת בפוזנן . רוחב ועומק המימדים הרוחנים בהגות המהר"ל מפתיעים . אין להם אח ורע במחשבת בני תקופתו בגרמניה , בבוהמיה ובפולין ; הרבנים שלמה לוריא ( מהרש"ל , ( משה איסרליש ( רמ"א , ( שמואל אידלס ( מהרש"א , ( רבי מאיר מלובלין ( מהר"ם , ( וכן מרדכי יפה ( בעל הלבוש ) ושלמה איש לונציץ' ( כלי יקר , ( הם ללא ספק מחברים יוצאי דופן ויצירותיהם מקיפות את תחומי התלמוד וההלכה , הפילוסופיה , הקבלה ופרשנות המקרא , אולם אין הם אלא עצים ביער עבות אך מלאכותי , שנעקר מאדמתו ומאקלימו המקוריים , ואילו
|
|