|
|
עמוד:2
השוליה שברא באמצעות לחשים והשבעות , והפכו את השניים לזוג שבכוחו לחצות את המאות . לימים נוספו לאגדה פנים נוספות במדע הבדיוני , ולאחרונה אף היתה לדיסציפלינה מדעית מדוייקת — הקיברנטיקה — הפותחת בפנינו את שערי העולם הפוסט-מודרני . כך הפך סיפור הגולם למיתוס עשיר ומעשיר ממש כמו זה של פאוסט , וכאשר שילב גיתה ביצירתו את פאוסט ואת שוליית הקוסם אשר התמזגו והיו לאחד , אין ספק שהיה זה הודות להשפעה שנודעה מזה כמאתיים שנה באירופה לסיפור חיי המהר"ל ולאגדות שהתלוו אליהם . יתר על כן , בעיניהם היה רבינו ליוואי בלתי-נפרד מהזקנה , שכפה עליו הפסל אשר הנציח אותו באבן ! כפאוסט , שלא זכה לשיקוי הנעורים מידי מפיסטופלס , דומה המהר"ל לאדם שנושל מנעוריו ומבודד בזקנותו , אין הוא נראה כאב משפחה שבע ימים , אלא כמי שנולד והוא כבר בן מאה , כמי שפקח את עיניו לראשונה בעיצומה של תקופה אשר זה מכבר עלתה על גדותיה מחוויות ומנסיון . רושם זה אינו מוטעה כלל וכלל , היות והמאפיין הבולט של משנת המהר"ל הוא שאכן נהגתה ונכתבה לעת זקנה . רק בערוב ימיו , בסוף חיים שנמשכו כמעט מאה שנים , ( 1609-1512 ) קיבץ ואסף הרב הזקן את כל מה שזרע ואת מה שזרעו האחרים , ומפירות האסיף רקח יצירה מפתיעה בעוצמתה . המרחב שבו נפרשו חייו הארוכים היה מוגבל למדי , ונע בין פוזנן שבפולין , ניקולסבורג שבמורביה , ופראג . מנקודת ראות חברתית אין בחיי המהר"ל מהפכים ושינויים גדולים , מאחר וכל חייו היה רב ומנהיג חברתי . ברם , ה"קריירה" שלו אינה רציפה ואחידה , יש בה תנועות ותנודות , תקופות גאות ושפל , גוונים ותת-גוונים . בגיל צעיר ביותר עזב המהר"ל את עיר מולדתו שעל גדות הריין כדי ללמוד בישיבות פולין . עד
|
|