|
עמוד:9
שונים היו הרקע והאופי של דיירי החצרות . אנשי חצר רייסין ובאי בית המדרש שלה , היו יהודים יוצאי ליטא ורייסין המכונים "ליטווקים . " חלק מהם היו מצאצאי תלמידי הגאון מווילנה ושפתם הייתה יידיש - בניב ליטאי . מאידך , תושבי חצר הירשנזון היו מדברים ביידיש בניב רוסי . מצד שני , המשפחות שגרו כחצר גליציה , היו לרוב עולים מגליציה שבפולין , והיידיש שלהם הייתה כשל יהודים גליצאים . המרחק בין הכניסה לחצר רייסין ולמדרגות הצרות , המובילות לחצרות הירשנזון וגליציה היה כ25- מטר . יש להדגיש כי בחצר הירשנזון נבטו וצמחו הניצנים הראשונים של "היישוב החדש" בארץ , וניצניה הראשונים של הציונות בירושלים . לפנינו רקע נרחב מרתק ומיוחד מחיי היהודים בעבר , בכל אותן הסימטאות והשווקים המעוקלים , של ירושלים שבין החומות - לפני שנות דור . קראתי לספר : "סיפורי חצרות ובתים בין החומות : פרקים בתולדות היישוב היהודי בירושלים העתיקה בדורות האחרונים' . שבתי זכריה
|

|