|
|
עמוד:9
של התקופה , אך לא רק היא . כסוציולוגית היא נחושה לתפוס עד כמה שניתן את תופעת האהבה כהתרחשות הניתנת לבחינה , כך שלספקולציות על מניעים פסיכולוגיים או על מנגנונים של התת מודע נשאר רק מקום מועט . שינוי בניסוח השאלה שעניינה השפעת השוק הקפיטליסטי על האהבה , שינוי פשוט ועם זאת רב תושייה , הוא שאפשר לאילת לעסוק בשאלה זו באופן אמפירי : מה קרה , שאלה את עצמה , לאידיאה האוטופית שעניינה אהבה רומנטית שאינה תלויה בשום שיקול כלכלי , משעה שביטויה המעשי היומיומי השתלב בתהליך השיווק הקפיטליסטי עקב השימוש הגובר במוצרי צריכה . תשובתה של אווה אילוז , שאותה פיתחה באמצעות פירוש מעמיק של חומר אמפירי רב , תוך שימוש ממוקד באי אלו תיאוריות מן המסורת הסוציולוגית ( בורדייה , דורקהיים , זימל , טרנר , ( הייתה חד משמעית ופרדוקסלית כאחת : הסובייקטים קוראים תיגר על השוק הכלכלי דווקא על ידי כך שהם רוכשים באותו שוק מוצרי מותרות ומשתמשים בהם לקישוט טקסי של חוויותיהם הרומנטיות ; או , אם לחדד את האמירה , רק שוק הסחורות , על עושר הסמלים שבו , שניתן לשוות להם משמעות רגשית , יכול כיום להבטיח את קיומם של המניעים האנטי תועלתניים של אידיאל האהבה הרומנטית . כבר באותו מחקר פורץ הדרך באו לידי ביטוי כל אותן מעלות מתודיות שניתן למצוא בספר שלפנינו . אילוז קשובה לפוטנציאל הרעיוני הטמון בתיאוריות שונות ומשתמשת שימוש בלתי דוגמטי במסורת הסוציולוגיה . תוך כך היא מוסיפה גם בספר הזה ליישם את האידיאה המתודית של n , "grounded theory" בכך שהיא נעזרת בביאורים סוציולגיים ראשוניים כדי למלא פערים בפירוש של החומר האמפירי . ואולם , עם שינוי נושא המחקר השתנה גם החומר
|
|