|
|
עמוד:11
גם תופעות אחרות ( למשל , גלובליזציה של העבודה והיחסים הקולוניאליים במערכת העולמית במקרה של מהגרי העבודה . ( בשל המורכבות ההיסטורית , המושג פוסטקולוניאליזם ישמש באנתולוגיה זו בשלושה אופנים שונים ! ראשית , כמצב של חברה בעלת היסטוריה קולוניאלית , שלחלק מן התופעות בה יש קשר ישיר או עקיף להיסטוריה וו ! שנית , כמצב של חברה המקיימת ברגעים אלו ממש כיבוש קולוניאלי מובהק , שלישית , בפרספקטיבה ביקורתית על הקולוניאליזם , הן זה שמתקיים כעת והן זה שנסתיים . בהקשר זה , קיבלתי החלטה עריכתית להשתמש במושג כמילה אחת , פוסטקולוניאליזם , ולא כצמד מילים ( פוסטקולוניאליזם , ( כדי להכיל את כל שלוש האפשרויות גם יחד . האנתולוגיה שלפניכם מורכבת משתי חטיבות המשלימות זו את זו . בחטיבה הראשונה מופיעים תרגומים של טקסים תיאורטיים . בחטיבה השנייה מופיעים מאמרי מקור העוסקים במפורש בזירה הישראלית . למעט שלושה טקסטים קלאסיים . של פרנץ פאנון , של אלבר ממי ( תורגמו בידי אבנר להב ) ושל אדוארד סעיד ( שתורגם בידי איה ברויר . ( כל המאמרים פורסמו בעבר בכתב העת ל / יאלדיד' רביקררת , חלק נכבד מהם בתקופתו של העורך עדי אופיר . אנתולוגיה זו מייצגת במידה רבה את תרומתו של כתב העת לדיון הפוסטקולוניאלי בישראל בעשור האחרון . נוסף על שלושת התרגומים החדשים הוכנו בעבור האנתולוגיה גם אינדקס מושגים וביבליוגרפיה מרוכזת . חטיבת התרגומים פותחת בטקסטים אנטי קולוניאליים . הטקסט הראשון הוא של פרנץ פאנון , מתוך ספרו ערר שחרר , מסברה לבנרת Peuu noire , masques ) 4 . ( bkwcs עבודתו של פאנון משלבת היטב עמדה פוליטית אנטי קולוניאלית עם עמדה ביקורתית על המצב הפוסטקולוניאלי עצמו , והיא משקפת את מורכבותו של מצב זה . הפרק המתורגם , "ניסיונו הקיומי של השחור , " עוסק בשאלות של צבע וזהות גזעית ובמבט הלבן הנכפה על השחור . כאשר השחור יוצא לרחוב , רץ אחריו ילד וצועק : "הנה כושי ! אני מפחד מן הכושי . " החברה הקולוניאלית מייצרת סטריאוטיפים על אופיו ה"פרימיטיבי" של השחור , על כישוריו הנמוכים ועל תאוותו המינית הבלתי ניתנת לסיפוק . "ארבעה כושים עם זקפה ממלאים קתדרלה , " כותב פאנון בהתרסה , בהבינו שהשחור יעסוק בנוירוטיות בצבע עורו , כל עוד יחיה תחת שלטונו של הקולוניאליזם הלבן . בהקשר כזה , עומדות בפני השחור שתי אפשרויות פעולה . הראשונה היא לנסות להתעלם מצבע עורו , ברוח העמדה הליברלית , שהרי הנטייה להתעלם משאלות של צבע נחשבת מחווה ליברלית נדיבה . אלא שדווקא התעלמות משאלות של צבע בחברה שבה הצבע הוא מרכיב מהותי היא בעצמה מנגנון של דיכוי . על אופציה זו אמרה פעם טוני מוריסון , סופרת אמריקנית שחורה , שלא רק השמרנות או הגזענות משתיקות את השחור , אלא גם הליברליזם , כביכול מתוך אצילות נפש ונדיבות . האפשרות . 4 במסורת המחשבה של אמה סזר ( Cesaire ) ושל ויליאם ריבוא - ( Du Bois ) על כך ארחיב בהמשך .
|
|