|
|
עמוד:13
למשל , יהודי "מסורתי" נתפס שעטנז , המייצג זהות ביניים שממנה יש להיחלץ , בהיותה צורת קיום הנתפסת כעין דתיות קלושה או בחילוניות בשלבי התהוות . גם החילוניות ה"לא שלמה" נתפסת קטגוריה מגונה ובלתי אותנטית . כך , למשל , ישראלים מביעים לעתים את געגועיהם לאידיאולוגיה של חילון טהור , בינארי ואידיאלי . עידן לנדו , למשל , רואה בדוד אבידן משל לחילוניות צרופה שמקומה , לצערו , נפקד בזירה הישראלית : "הסיבה הראשונה לכך שנטשנו את אבידן , " אומר לנדו , היא משום שהוא "חילוני , חילוני מדי . שהרי רוב הישראלים הקוראים לעצמם ' חילונים' רחוקים מלהבין את משמעות החילוניות . הם מתנכרים לדת במלבושה החיצוני אך עורגים ליד המלטפת של אלוהים על משכבם בליל . אין ביטוי מובהק יותר לפרדוקס הזה מן האמירה הישראלית השכיחה , ' אני חילוני אך מאמין באלוהים . ' אמירה שבכל מקום אחר בעולם נתפסת כסתירה עצמית" ( הארץ , , 25 . 4 . 2001 ב . ( 15 . 3 חלוקה בינארית כרוכה בדרך כלל גם בהנחה שקבוצות נושאות זהויות מהותניות , כלומר זהויות המתקיימות מחוץ לזמן ולהיסטוריה וללא קשר להשפעות הנובעות מתוך קטגוריות זהות אחרות . זהויות מהותניות נושאות מאפיינים ברורים וקבועים . אם לנדו מציג תפיסה מהותנית של החילוניות ( בה"א הידיעה ) המניחה זהות בעלת משמעות אחידה וקבועה , שלמרבה צערו מוחמצת בידי רובו של הציבור החילוני , הרי הרב שפירא והרב שטוקהמר , למשל , מציגים תפיסה מהותנית של הדתיות . הרב שפירא , כפי שנראה בהמשך , רואה בדת קודקס פוזיטיבי שאינו ניתן לפרשנות לכאן או לכאן . הרב שטוקהמר מחרה מחזיק אחריו באומרו : " ובכן במה ששייך ליהודיות כולנו יהודים . אך לגבי מה שנוגע ל'יהדות' אין כל זרמים בה . יהדות היא זאת המתבססת אך ורק על אמונה בה' ובמתן התורה על ידו מן השמים לעם ישראל על ידי משה רבנו עליו השלום ... והתורה ... פירושה תורה שבכתב ותורה שבעל פה וכלל ההלכות הפסוקות בשולחן ערוך ונושאי כליו , והלכות הנפסקות בכל דור ודור על ידי גדולי התורה שבאותו דור . כל מי שמקבל את הנתון הבסיסי הזה אינו זרם ביהדות אלא הוא היהדות עצמה" ( שטוקהמר . ( 230 , 1998 בדומה לטיעוני החוקרים בספר מזרחיים בישראל ( חבר , שנהב , מוצפי האלר ( 2002 ביחס למזרחיות ואשכנזיות , החוקרים בספר זה מבקשים לטעון שגם דתיות וחילוניות אינן קטגוריות בעלות משמעות א היסטורית חד משמעית , הכרחית , מהותית ונטולת הקשרים ספציפיים . החלת מושגים אלה ומיון על פיהם כרוכים במידה רבה של שרירותיות והם נערכים בתוך הקשרים של יחסי כוח בין קבוצות . במושגי זהות אלה קיים יסוד קונטינגנטי ומזדמן הקשור לנסיבות היסטוריות ספציפיות וליחסי גומלין בלתי שווים בין קבוצות חברתיות המייצרות אותם . קטגוריות אלו מכוננות בדרך כלל בידי קבוצות דומיננטיות
|
|