|
|
עמוד:10
עבודת הוועדה והדוח המקיף שחיברה אינם משחררים איש מאחריות . ההפך הוא הנכון . הסכנה הגדולה ביותר של הדוח היא הימצאותם של גורמים שיפטרו עצמם מאחריות בבחינת "הרי יש כבר דוח ! " אל להם למתנגדים לפטור עצמם מאחריות , משום שלדעתם הדוח מתווה דרך לא רצויה , ואל להם לתומכים לכפות אותו , כי לדעתם הדוח הוא חזות הכול . בה במידה , אין מחברי הדוח , חברי כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך , יכולים להרשות לעצמם להסתפק בפרסום תוצרם . עליהם ליטול חלק בדו השיח הציבורי והמקצועי , כפי שחלקם עושה כבר בספר זה . הדוח אינו סוף פסוק , הוא ראשיתו של דו שיח ציבורי ומקצועי המחייב המשך שיתוף פעולה לטובת החינוך . מערכת החינוך , שהדוח מתמקד בה , היא חלק מן המערכת החברתית והערכית של מדינת ישראל . חשוב , אם כן , שהשיח הציבורי ירחיב את הדיון , ומעבר לשאלות של שינויים מבניים , סדרי עבודה או שיטות בקרה במערכת החינוך יעסוק מתוך ראייה רחבה גם באתגרים העומדים לפנינו : א . להפוך מחברה שמונעת על ידי ציונים ותעודות לחברה שוחרת השכלה ותרבות . ב . להבטיח , שלצד השאיפה הרצויה לידע ברמה הגבוהה ביותר , נקנה גם חינוך מטפח ערכים ומפתח חשיבה ביקורתית , כתנאי הכרחי לקיומה של דמוקרטיה נאורה . ג . לעורר את הרוח החינוכית ואת ההתלהבות ללמוד וללמד , ולהפעים את חדוות החינוך כך שבית הספר יהיה מקום שהתלמידים והמורים רוצים לשהות בו , ולא מקום שחייבים להימצא בו . ד . להבטיח , שלצד הצורך לשלוט ב"שלוש השפות" - התקשורתית , המדעית והמתמטית - לא נזנח את "השפה הרביעית , " האסתטית , הכוללת את האמנויות השונות : ספרות , שירה , אמנות חזותית , מוזיקה ועוד . אמנם , חברה השולטת בשלוש השפות מסוגלת להיות חברה מייצרת , אולם רק בזכות השפה הרביעית היא תהיה גם חברה יוצרת תרבות . ה . לעצור , או לפחות למתן , את התהליכים שהופכים את החינוך לאמצעי המספק לגיטימציה לאי השוויון החברתי . ו . לוודא שהחינוך יהיה מעוגן בתפיסה ערכית מוסרית , ובתחושת אחריות ומחויבות חברתית במדינה רבת הפנים שלנו . הדברים שנישאו בכנס נגעו בעקיפין באתגרים הללו , ולחלקם ניתן ביטוי במאמרים שבספר . הכותבים בספר זה מייצגים קשת רחבה של מיטב המומחים מתחומים שונים , כמו כלכלה , חברה , פילוסופיה וחינוך ( הערכה , הכשרת מורים , משפט , היסטוריה , ניהול , אינטגרציה , תוכניות לימודים ורשויות מקומיות . ( בין הכותבים חברים מכוח המשימה הלאומי , בעלי תפקידים מרכזיים במערכת החינוך ( יו"ר המזכירות הפדגוגית , מנכ"לים לשעבר של משרד החינוך ) וכותבים ממגזרי החינוך השונים . אין ספק שראוי שיתפרסם ספר נוסף , שבו יבואו לידי ביטוי המורים והמנהלים - עובדי ההוראה - העומדים במרכז ההוויה החינוכית . הספר שלפנינו בנוי משמונה חלקים וכולל מאמרים המתבססים על דברים שנישאו בכנס ומאמרים נוספים המשלימים את תמונת הפסיפס המורכבת של הבעיות שהדוח מעלה ושל מערך המלצותיו . הספר נפתח בדבריהם של שרת החינוך ושל יו"ר כוח המשימה המתווים את חזון החינוך שלהם ומציבים לפני החברה הישראלית את אתגר הרפורמה בחינוך .
|
|