פתח דבר

עמוד:9

פתח דבר הספר המונח לפניכם עוסק במושג החברה האזרחית ובתהליכי התגבשותה של חברה אזרחית בישראל , "חברה אזרחית" הוא מושג בעייתי ורב משמעויות המשמש דגל פוליטי לא פחות מאשר כלי ניתוח בידי חוקרי חברה ומדינה . ברבע האחרון של המאה ה 20 הוא שימש , מחד גיסא , כקריאת הקרב של ההתנגדות הליברלית למשטרים הקומוניסטיים במזרח אירופה , ומאידך גיסא , ככינוי למודל חברה אלטרנטיבי , מענה לתחלואי החברה הליברלית עצמה , שהציגו מבקריה , בעיקר בעולם דובר האנגלית . בשיח הציבורי בישראל נשמע הד מבולבל לשני השימושים האלה בדיבורים על "סדר יום אזרחי" ו"מהפכה אזרחית" שצצו בשלהי תקופת ממשלת ברק . מושג האזרחות עצמו מופיע מזה זמן מה בשיח הציבורי הישראלי תחת סיסמה נוספת : "מדינת כל אזרחיה . " אזרחות בהקשר זה היא דגל במאבק למען קידום מעמדם של הפלסטינים אזרחי ישראל אבל גם שם קוד לאנטי ציוניות , כאשר "ציונות" פירושה הכרזה על ישראל כעל מדינת העם היהודי וסירוב להכיר בערבים כמיעוט לאומי בעל זכויות קולקטיביות . בסיסמה "מהפכה אזרחית , " אזרחות היא שם קוד לחילוניות מילטנטית , שיש לה סממנים לאומניים ולא רק אנטי דתיים , ובמקרים רבים גם ביטוי להסתלקות מתהליך אוסלו ולהשלמה עם המשך הכיבוש . מכל מקום , "המהפכה האזרחית" היא עניין יהודי פנימי . הדיבור בשם האזרחות בהקשר זה מוגבל למאבק בין מפלגות יהודיות והוא מבטא פרטיקולריזם יהודי יותר מאשר את הפן האוניברסלי באזרחות . בהקשר של "מדינת כל אזרחיה" מדובר בתביעה אלמנטרית שהיא תנאי הכרחי לדמוקרטיזציה של המערכת המדינתית , אבל לאו דווקא לכינונה של חברה אזרחית , ובוודאי שאיננה תנאי מספיק לקיומה . ובכל זאת , למרות הסתייגויות אלה , ולמרות ההבדלים הברורים בין המאבק לאזרוח מלא של הפלסטינים תושבי ישראל לבין המאבק למען מהפכה אזרחית ביחסים בין המדינה לבין אזרחיה היהודים , ברטוריקה של שני המאבקים מופיעים שני עקרונות חיוניים לקיומה של חברה אזרחית : התביעה לכפוף את מנגנוני השלטון לעקרונות אוניברסליים ולבטל פריבילגיות של קבוצות שייכות פרטיקולריות , הקבוצה הלאומית בכלל זה ; והתביעה לקיים ברשות הרבים , בספירה הציבורית , תחום של יחסים חברתיים החופשי מהתערבותה של המדינה . שתי תביעות אלה אינן תביעות פוליטיות גרידא ; הן נוגעות לעצם אפשרות הלגיטימציה של המשטר . בשתיהן גלומה טענה מוסרית על מידת הצדק ואי הצדק ביחסים החברתיים שהמדינה מתירה או כופה . הצורה שבה מתנסחות שתי תביעות אלה במרכז השיח הציבורי בישראל כיום והאופן המובן מאליו שבו הן מתקבלות כתביעות לגיטימיות , גם אם לא מוסכמות , אינם רק תוצאה של מאבקים פוליטיים מוגדרים , שבהקשרם מוצאות היום התביעות האזרחיות את ביטויין הברור ביותר . מדובר בתהליכים חברתיים עמוקים ,

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא